מקווה ישראל הינו בית הספר החקלאי הראשון שהוקם בארץ ישראל בטרם הוקמה המדינה. בית הספר הוקם בשנת 1870 על ידי קרל נטר, שהיה בעל חזון מופלא להקים בית ספר חקלאי בישראל לשם לימוד הצעירים לעבודת אדמה ופיתוחים חקלאיים ייחודים לארץ הקודש.
בית הספר הוקם על מיעוט תלמידים בצורה ניכרת, וכיום לעומת זאת מתלמדים בקרבו מעל 1500 תלמידים. מקווה ישראל היה חלק בלתי נפרד מהתפתחות התרבות והיכולות החקלאיות בישראל מאז ועד היום.
ברוכים הבאים לבית הספר החקלאי הראשון של ישראל – מקווה ישראל!
תחילת הדרך
רעיון הקמת בית הספר החקלאי מקווה ישראל התעורר למעשה 3 שנים לפני הקמתו בפועל. את רעיון הקמה יזם קרל נטר , אשר הגיע בשנת 1867 לירושלים, על מנת לבדוק את יכולות ההתפתחות הכלכליות והחקלאיות של המתיישבים היהודים בארץ ישראל.
לאחר ששוטט לא מעט ברחבי הארץ, ניכר לגלות כי אין סיכוי ממשי להתפתחות כלשהי ללא לימודים חקלאיים מחודשים בארץ. בעקבות כך, יזם אסיפה שנערכה דאז בבית הכנסת "החורבה" שברובע היהודי בירושלים, שם הלהיב את הקהל ברעיונותיו לפיתוח ושגשוג התחום החקלאי אצל מתיישבי הארץ. במקביל, פנה לארגון "כל ישראל חברים" הצרפתי ( Alliance Israélite Universelle) , שם הצליח לשכנעם די בקלות ליזום את הקמת בית הספר החקלאי הראשון של ארץ ישראל.
קרל נטר , יזם צעדים מול הממשל הטורקי ששלט באותה עת בארץ, ממנו קיבל זכות על שטח אדמה המונה כ-2600 דונם אדמה תוך מתן תרומה קטנה מתוך התחשבות בצורך היהודי במוסד זה. השטח שנבחר להקמת בית הספר, התפרס על שטח מזרחית לעיר יפו ותל אביב, על הדרך העולה לירושלים.
בית הספר הוקם בשנת 1870 , בטקס חגיגי שנערך בשיתוף עם הארגון Alliance Israélite Universelle, שם הוכרז על הקמת בית הספר הראשון בישראל ללימוד ופיתוח החקלאות.
הבית ספר הראשוני שהוקם הותאם לקבוצת תלמידים בת כ-60 לכל היותר – לא כולל סגל המורים וההנהלה.
מקווה ישראל וחלוצי הבילויים
בשנת 1882 הגיעו לכותלי בית הספר החקלאי , קבוצת חלוצים יוצאי אירופה אשר השתייכו לאנשי ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה), אשר היו ארגון ציוני צעיר שחזונו היה ליישב את הארץ תוך הקמת משקים וגידולים חקלאיים. הקבוצה הגיעה למקווה ישראל, שם התקבלו בברכה על ידי קרל נטר – שראה בהם סנונית ראשונה להצלחת הלימודים החקלאיים במקווה ישראל. חברי ביל"ו התקבלו לעבודה כפועלים במקווה ישראל והחלו לעבוד בבית הספר.
זמן קצר לאחר מכן מונה שמואל הירש לתפקיד מנהל בית הספר, אך זה לא חיבב בלשון המעטה את אופיים של חלוצי הבילויים ששכנו בבית ספרו, ואף ראה בהם מעין נסיון נואש ומיותר לחזור לעבודת החקלאות שכל כך שאפו לה. למרות זאת נאות מר הירש להעניק להם תקופה קצרה לניסיון והוכחת יכולותיהם ואלו עמדו בכך.
לאחר תקופה בה עבדו הבילויים בבית הספר, החליט נטר לקבע את מעמדתם של קבוצת הבילויים בבית הספר, וביקש זמן קצר לפני מותו מהברון רוטשילד , לשייך עבור הקבוצה אדמות חקלאיות על מנת שאלו יוכלו לעבד מחוץ לעבודתם בבית הספר, רוטשילד אכן מימש את בקשתו של נטר ואף בנה עבורם בתי מגורים, אך משום ששמואל הירש – מנהל בית הספר היה נציגו הרשמי של הברון – יועדו הבתים לבסוף למשרתי ציבור בראשון לציון ואילו הבילויים עצמם נאלצו להסתפק בשטחים חקלאיים באיזור קטרה (כיום גדרה).
ההגנה , האימונים והסליק במקווה ישראל
ארגון ההגנה הוקם בשנת 1920 במהלך מאורעות תרפ"א , אז הוחלט כי בסיס האימונים והמודיעין של הארגון ישכון בשטח בית הספר מקווה ישראל. במשך שנים רבות פעל בסתר הארגון מתחת לאדמת בית הספר, תוך שימוש במערת כורכר טבעית אשר שימשה כאתר אימונים בנשק חי לחברי הארגון. מכיוון שהמערה היתה חלקה בעומקי האדמה, קולות הירי נבלעו בקירות ולא נשמעו מחוצה לה.
אחד מפעילי בית הספר – דוד ליבוביץ' , הפעיל את בתי המלאכה של מקווה ישראל, שם עסק בין היתר בפיתוח רימוני יד , רקטות, תחמושת מסוגים שונים ועוד. בנוסף בשטח מקווה ישראל הומצא למעשה תותח הדווידקה שליווה את הכוחות הלוחמים של ההגנה וצה"ל בשנים לאחר מכן. תותח הדווידקה היה ידוע ביכולותיו ליצור רעש אימתי ביחס לגודלו – דבר שגרם לערער את בטחונו של האויב המותקף.
מעבר לכך, שימש בית הספר בעת מבצע חמץ כנקודת מוצא גדוד 52 של חטיבת גבעתי לכיבוש שכונת המגורים הערבית אבו כביר (כיום תל אביב) ושכונת תל אריש.
והשנים חולפות להן…
בשנת 1956 , 8 שנים לאחר הקמת מדינת ישראל, נחתם הסכם בין ארגון Alliance Israélite Universelle לממשלת ישראל על ניהול משותף של בית הספר החקלאי מקווה ישראל.
עשרים שנה לאחר מכן בשנת 1976 , נחקק חוק ממשלתי רשמי הקרוי "חוק מקווה ישראל" , אשר מורה על שימור ייעודם המקורי של אדמות הבית הספר ואיסור מוחלט לשינוי ייעודם.
כיום לומדים בבית הספר מקווה ישראל – מעל 1500 תלמידים, כאשר הינם לומדים בבית הספר התיכון שש שנתי , המדור הכללי שנועד לקהל התלמידים החילוני ואף למדור הדתי.
במקביל לחטיבות והמדורים המקומיים, הוקם בין השנים 2006 ל-2007 בית ספר ישראלי צרפתי, בו לומדים תלמידים מצרפת ומישראל יחדיו.
יש ביקורים מסודרים במקום?
בהחלט ! מקווה ישראל מהווה כאתר מורשת ייחודי ובולט בתרבות הישראלית המקומית. במקום מתקיימים מפעם לפעם סיורים מודרכים על ידי אנשי המועצה לשימור אתרים בישראל אשר משרדם שוכן בשטח בית הספר.
למידע נוסף וקביעת סיור כנסו למרכז המבקרים של מקווה ישראל
ועכשיו – תמונות – צילום: אפי אליאן
צילומים נהדרים על מקווה ישראל. חסרים צילומים על הענפים החקלאיים. תמשיכו לתחזק את האתר כדי אנשים יביעו דעתם על מקווה ישראל. בהצלחה. גמר חתימה טובה.
יפה מאוד!
תמונות יפות
אני אחד מבוגריו של מקוה ישראל. העלאת בי זכרונות טובים
הרבה מבני משפחתי למדו שם.
מאמר כתוב היטב.
הבאת את סיפורו של אחד מבתי הספר הטובים בישראל בתקופת קום המדינה.
סיפור יפה מאוד