במהלך חודש אוקטובר התקיים מיזם מטעם ויקיפדיה והמועצה לשימור אתרים. במהלך המיזם התקיימו מספר סיורים ביישובים שונים ברחבי הארץ, על מנת להביא לתודעת המבקרים את ההיסטוריה המקומית ולעודד צילומים שיבצעו המבקרים באתרים אלו לטובת ויקיפדיה ישראל והמועצה לשימור אתרים.
את תחילת המסלול במושבה מזכרת בתיה התחלנו במוזיאון אשר סקרנו בנפרד ובכתבה זו נמשיך את המשך הסיור במושבה הפסטורלית.
ברוכים הבאים לנפחייה של משפחת אשבל במזכרת בתיה
בראשית
את הנפחייה הקים לוי יצחק אשבל שהיה בעל ידי מומחים לתחום הברזל והמתכת.
הנפחייה הוקמה בסמוך להקמת המושבה מזכרת בתיה והייתה חלק עיקרי בפיתוח החקלאות והציוד הנלווה של המושבה.
במהלך פעילות הנפחייה נוצרו מחרשות , מקצרות , מגלים וחרמשים שהיו מעין התפתחות קידמה שלא הייתה קיימת באותה תקופה בארץ.
את יסודות הלימוד למד לוי יצחק אשבל ממורו – טופורובסקי הנפח מהמושבה הסמוכה יחסית ראשון לציון, כאשר למד את רזי המקצוע , הוכיח את יכולותיו הגבוהות לאחר שהצליח להתאים את מחרשת הברזל של מורו לסוג האדמה בארץ ישראל.
כליו של אשבל נרכשו ושולבו היטב אצל כלל החקלאיים המקומיים וגם הרחוקים אשר שמעו על מכשיריו האיכותיים למרחוק.
מעבר לבניית מחרשות וכלים חקלאיים נוספים, היה אשבל יודע להתאים חלקים שנשברו , חסרו או התפרקו בכל כלי החקלאות שהיו בידי מעבדי האדמה.
לאחר שנים מספר של עבודות ברזל לוהטות, צורף בנו של לוי יצחק – ראובן אשבל אשר בעצמו הוכיח את יכולותיו לשלוט בברזל הלוהט לא פחות מאביו לוי יצחק.
כמו אביו , תרם רבות ראובן ליכולות החקלאיות של אותה תקופה ולפתח אותה מס' דרגות מעלה מהקיים.
לשנים נקרא ראובן אשבל ל"אמן הפטיש , הסדן והאש" , ואף זכה בפרס קפלן בשנת 1951 על פיתוחיו לטובת החקלאות בארץ ישראל.
הקמת הנפחייה מחדש
לאחר שנים רבות של פעילות הנפחייה , זו נסגרה בעקבות כניסת המכונות החקלאיות התעשייתיות, הנפחייה הלכה וננטשה ולשנים נסגרה. לפני מספר שנים הוחלט על ניסיון שחזור הנפחייה על כליה ומבניה מחדש.
המטרה כמובן לא להפעיל אותה מחדש אלא לשחזר אותה למען זיכרון ומורשת המושבה מזכרת בתיה.
את מרבית המכונות , הפסלים והכלים שקיימים כיום בנפחייה המשוחזרת , תרמה ניצה אשבל מנור, חלק נוסף של המוצגים נמצא במוזיאון המושבה המוצב בכביש מנגד לנפחייה. ממצאים ופריטים נוספים נתרמו לטובת השחזור על ידי צאצאים ובני משפחה של מייסדי המושבה ואף על ידי אספנים רבים מכל הארץ.
על הטיפול בכלים , השתמשתם והצבתם במקום לקחו אחריות נציגי המועצה של מזכרת בתיה בשיתוף פעולה הולם עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר. את השימור במקום לקחה אחריות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וכמות מכובדת של מתנדבים מחיל האויר – מחלקת כלי טיס, תושבים מקומיים ועוד.
מה במקום?
מבנה הנפחייה שוחזר מא' ועד ת'. הכלים , המנוע המקורי , הסדן האוטומטי , שולחן הפחמים וכל הציוד מוקם בדיוק במקום בו עמד בעת פעילותה. במקום ניתן לראות כלים רבים ששימשו את חקלאי ונפחי העבר , ואף יכולים להיות מוכרים למבקרים הותיקים מבנינו.
במקום מתקיימים מפעם לפעם סיורים מודרכים , בהם אף ידליקו באמצעות המפוח הידני את שולחן הגחלים הלוהטות. במקום ניתן להבחין בשיטת העבודה החסכונית יחסית לתפעול מכונות רבות על ידי מנוע אחד בלבד,
זאת הודות למערכת רצועות וגלגלים המתפרסת לאורך כל המבנה ומבצעת את עבודתה כנדרש כמו בימים ההם.
איך מגיעים ?
הנפחייה שוכנת ברחוב הברון רוטשילד מס' 40 בכביש מנגד למוזיאון המושבה ע"ש ערן שמיר. מומלץ לתאם מראש מול צוות המוזיאון ובכך לזכות בהסבר מפורט על המקום, תוך שילוב ביקור במוזיאון המושבה.
גלריית תמונות
קוול