מגדלי המים של גבעה 69 הוקמו על ידי הבריטים בשנות השלושים המאוחרות, על מנת לספק מים ליישובים ולבסיסים שהיו ממוקמים בסמוך לגבעה.
מגדלי המים הוקמו בתקופת המנדט הבריטי. אלו הוקמו בסביבות שנות השלושים המאוחרות של המאה העשרים ומטרתם היתה לספק מי שתיה ליישובים הסמוכים לגבעה 69 ואף לבסיסי הצבא הבריטי ששכנו ממזרח לגבעה.
המגדלים הוקמו על הגבעה המדוברת, משום שזו היתה הנקודה הגבוהה ביותר בגזרתה. שמה – גבעה 69 נגזר מגובה הגבעה – 69 מטרים מעל פני הים התיכון. כך , המים שנאגרו בראשי המגדלים זרמו בכוח האנרציה הטבעית במורד הגבעה דרך הצינורות ליישובים ולבסיסים הסמוכים בעת הצורך.
כפי שניתן לראות בתמונה הראשונה, בה צולמו המגדלים בשנת 1948 , הגבעה היתה חשופה לכל , משום כך נחשבה כנקודה אסטרגטית מבחינה בטחונית ועברה תלאות רבות בתקופת מלחמת העצמאות מצד האויב המצרי.
בשנות החמישים והשישים, לאחר שנים שהגבעה עמדה חשופה ודי נטושה, נטעה הקרן הקיימת לישראל יער גדול ברוב חלקי הגבעה וכיום נקרא "יער חסה" או כפי ששגור בפי רבים "יער גבעה 69".
היער התפתח היטב ומוקמו בחלקים רבים ממנו ספסלי קק"ל לטובת המבלים במקום. היער פעיל בעיקר בסופי שבוע על ידי משפחות שמגיעים לפיקניק וארוחות משפחתיות.
בנוגע למגדלים, אלו הוכרזו כמיועדים לשימור על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. השימור הוכרז על הגבעה כולה לרבות האנדרטה שבמקום.
המגדלים לעומת זאת סובלים מונדליזם מתחלף בצורת גרפיטי או בידי בני בליעל אשר מפרקים מפעם לפעם את לבני המגדל.
איך מגיעים?
מצומת ניצנים פונים שמאלה לכיוון כביש 232 , לאחר העיקול ימינה ישנו עיקול חד שמאלה לכיוון יער חסה וגבעה 69. שילוט במקום.
אתר מורשת חשוב אך לא מטופל על ידי הרשויות הונדליזם והליכלוך בכל פינה אף שהמטיילים מתבקשים לאסוף את הזבל שלבם אתם.
אנא דאגו שהקק"ל בעלת תקציבי ענק תקצה כספים, טיפה מים כספה לניקיון האתר מדי פעם באמצעות המועצה האזורית המועצה האזורית .
במקום מטיילים רבים כך שהטיפול חשוב ונדרש מאוד.
תודב
תודה על הסקירה