ייתכן כי במבנה שנחשף לאחרונה בצפון הנגב, התגורר בעל אחוזה אמיד אשר שלט על בתי חווה חקלאיים בגזרה. התגלית נחשפה בחפירה ארכיאולוגית המנוהלת על ידי רשות העתיקות כחלק מהתהליך הרחבת העיר רהט שבנגב.
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם , יולי שוורץ , אורן שמואלי , | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו (לחצו על התמונה להפעלה)
שרידי בית אחוזה מפואר – הראשון מסוגו אשר התגלה על כה בגזרת הנגב, התגלו בחפירה ארכיאולוגית המנוהלת על ידי רשות העתיקות כחלק מעבודות ההרחבה של העיר רהט. העבודות מבוצעות במימון מדינת ישראל, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב.
בשטח החצר של בית האחוזה, ציפתה לארכיאולוגים החוקרים הפתעה בעומק של חמישה וחצי מטרים – מערכת קמרונות ייחודית אשר בתחתיתה בור מים עצום אשר נחצב בסלע. הבור עצמו בעל עומק של שלושה מטרים.
המבנה, המתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה (לפני כ-1200 שנה), נבנה סביב חצר מרכזית והיה בעל ארבעה אגפים בהם חדרים עבור הצרכים השונים של הבית. באחד מאגפים אלו, התגלה אולם מרוצף באבני אבן ושיש, קירותיו עוטרו בפרסקאות (ציורי קיר שצוירו על הטיח בעודו לח). מהפרסקאות נותרו קטעים קטנים של עיטורים, בשלל צבעים מרהיבים של אדום, צהוב, כחול ושחור. חדרים נוספים במבנה רוצפו בטיח, ואילו באחרים התגלו תנורים גדולים מאוד שהיו בשימוש עבור בישול ככל הנראה. בנוסף, התגלו במקום ממצאים קטנים ובניהם – שברים של כלי הגשה מעודנים ויוקרתיים, מעוטרים ועשויים זכוכית.
בשיחה עם אורן שמואלי, ד"ר אלנה קוגן זהבי וד"ר נוח דוד מיכאל, מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות, מספרים:
שרידי בית האחוזה ברהט הינם תגלית ייחודית שלא הכרנו עד כה. הופתעו לגלות בעומק של חמישה וחצי מטרים מתחת למפלס החצר, מערכת קמרונות בנויים אבן, אשר התנשאו בעצמם לגובה של שניים וחצי מטרים. הקמרונות נבנו בקפידה רבה והוליכו ככל הנראה למערכות תת קרקעיות נוספות שטרם חפרנו וחשפנו.
אך ההפתעה הגדולה ביותר ציפתה לנו עם גילוי של פתח תחת הקמרונות, אשר הוביל לבר מים עמוק חצוב בסלע. נראה שהקמרונות העשויים אבן, אשר נבנו באופן תת-קרקעי נועדו לתמיכה ואפשרו לבאי הבית להלך בבטחה ובנחת לתוך עומק האדמה, להכנס לחללים התת-קרקעיים והמרתפים, בהם יכלו לאכסן מזון בטמפרטורה קרירה יחסית ואולי אף לשהות בימי חמסין חמים ולשתות מים צוננים מבור המים הצמוד. כמו כן במקום התגלו עדויות לפעילותם של בני האחוזה במקום שהם שברים של נרות חרס אשר התגלו על רצפת הקמרונות. אלה ככל הנראה שימשו למאור בחושך אשר שרר תחת האדמה.
בית האחוזה המפואר , יחד עם מערכת הקמרונות המרשימה והייחודית, מעיד על עושרם של בעלי המקום. מעמדם הרם ועושרם הכלכלי אפשר להם לבנות מבנה מפואר אשר שימש למגורים ואירוח, כל אלו מאפשרים לנו ללמוד על שיטות בניה, סגנונות אדריכליים וגם את חיי היום יום בנגב, בראשית שלטון האסלאם בארץ, כך אומרים מנהלי החפירה.
לדברי אלי אסקוזידו – מנהל רשות העתיקות: החפירה ברהט הינה תוצר של שיתוף פעולה הדוק בין רשות העתיקות ולבין הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. האחוזה המפוארת התגלתה בין שני שטחים בהם נחשפו מסגדים, שהם מהעתיקים בעולם. רצה המקרה וממצאים אסלאמיים אלה נחשפו בשטח בו תיבנה ההרחבה של העיר רהט. למרבה התרגשותם של תושבי המקום, רשות העתיקות ורשות הבדואים בשיתוף עם עיריית רהט שוקדים בימים אלה על תוכנית לשימור, פיתוח והצגת ממצאים אלה לקהל הרחב.
מרתק ודווקא ברהט שלא נחפרה מעולם