לאחר החידה שעלתה על תפקידו של האקוודוקט והתשובות הנכונות הרבות מצדכם) נמשיך לפרסום הבא, הפעם – על אמת המים הנוספת שכמעט ואין שמים לב לקיומה.
בפוסט הקודם, סיפרתי על אמת המים, האקוודוקט הגדול של קיסריה, אשר הוקם לשם הובלת מים לעיר העתיקה של קיסריה. אך האם היה די באמת מים אחת? לא בדיוק.
מתוך עמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה
עם התרחבות האוכלוסייה המקומית, התעלה הגדולה והמרשימה אינה מספקת את כל צרכי המים של התושבים ומתקני העיר. לפיכך, מחליטים להקים תעלה נוספת, די זהה בחלק בו זורמים המים, אך זו – נמוכה יותר ואינה ניצבת על קשתות גבוהות ומרשימות ורוחבה מעט יותר רחב מהקודמת, מה שהביא לספיקת מים גבוהה יותר (לחובבי המספרים – 1600 מ"ק בשעה). באמה הראשוה, מקור המים כזכור היה מאזור בנימינה, אמנם האמה השניה הוקמה בקו מקביל לזו של הראשונה, אך הוחלט שמקור המים ממנו יישאבו המים לאמה השניה, יגיע דווקא ממעיינות הסמוכות לנחל תנינים (בסמוך למושב עמיקם).
מעיינות אלו, שכבר הספיקו להתייבש בשל שאיבה מודרנית בשנים האחרונות, היו למקור מים איכותי וגדול עבור האמה השניה של קיסריה.
האמה השניה, בניגוד לראשונה, מכוסה ברובה בכיסוי עליון, כאשר מדי מספר מטרים ישנם פתחי ביקורת וטיפול.
על פי מחקר שבוצע במקום, סבורים החוקרים כי מפעל המים המדובר, של האמה הנמוכה, פעל במשך כ-1200 שנה ועד לתקופה הצלבנית.
בבחינת השרידים הקיימים נמצא כי באמה זו אירעו תקלות רבות, בניהן – שקיעה של הייסודות באזור בית חנניה.
בשלב זה, הוקמה בתוך האמה הנמוכה תעלה נוספת הבנויה מצינורות חרס, אשר דרכם הובילו את המים. אך כמות המים הפכה להיות קטנה משמעותית ממה שהיה בתחילה. כך דעך השימוש באמה עד שהופסק לגמרי.
המטיילים היום, מטפסים בקלות אל האמה הנמוכה ואף נכנסים לתוכה בנקודות רבות. אין הסדרה לכניסה זו בשלב זה.
זהו סיפורה של אמת המים הנמוכה, האחות הקטנה של האמה הגדולה – האקוודוקט של קיסריה העתיקה!
לעוד פרסומים, הצטרפו לעמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה כאן
