עדויות בנות 2000 שנה לקרב האחרון על ירושלים נחשפו במהלך יום ירושלים וחגיגות היובל לאיחוד העיר. בין הממצאים הוצגו לראשונה ראשי חיצים ואף אבני בליסטרה שנתגלו בחפירות המתקיימות ברחוב המרכזי

כתב: היסטוריה על המפה | צילומים: שי הלוי, קלרה עמית , וידאו: eyecon

עדויות חדשות כבנות 2000 שנה מהקרב האחרון על ירושלים נחשפו לאחרונה במסגרת יום ירושלים וחגיגות היובל לאיחוד העיר. את הממצאים חשפו רשות העתיקות עם רשות הטבע בגנים לאחר חפירות שמתקיימות בשנים האחרונות בתחומי עיר דוד והגן הלאומי סובב חומות ירושלים. 

וידאו

קישור לצפייה בכתבת הוידאו באמצעות youtube כאן

העדויות החדשות שנחשפו לראשונה הינם ראשי חיצים ואבני בליסטרה אשר מספרים את סיפורו של הקרב האחרון בין הכוחות הרומאים למורדים היהודים, אשר הסתתרו והתבצרו בעיר. קרב זה היה הקרב האחרון אשר בסיומו חרבה העיר ירושלים. 

ההיסטוריון יוספוס פלביוס מספר על הקרב בכתביו: "ביום המחרת הניסו הרומאים את הליסטים מן העיר התחתונה והעלו הכל באש עד לשילוח…"

בשיחה עם נחשון זנטון ומורן חג'בי, מנהלי החפירה במקום מטעם רשות העתיקות מספרים השניים כי תיאורי הקרב של יוספוס בעיר התחתונה פוגשים לראשונה את העדויות שנחשפו בשטח באופן מובהק כל כך ומצמרר. בחפירה נתגלו אבני בליסטרה שנורו על ידי מכונות המלחמה האימתניות שהפגיזו את ירושלים בעת המצור הרומי על העיר. כמו כן נמצאו במקום ראשי חיצים אשר שימשו את המורדים היהודים בקרבות העקובים מדם כנגד הלגיונות הרומיים! ממש כפי שמתאר יוספוס.

עד כה נחשף בחפירות מקטע רחוב באורך של כמאה מטרים ורוכבו כ7.5 מטרים אשר מרוצף בלוחות אבן גדולים שהיו מקובלים בבנייה מונוטאלית ברחבי האימפריה הרומית. כל החפירות הארכיאולוגיות ברחוב העתיק משלבות שיטות מחקר מתקדמות ואף חלוציות אשר תוצאותיהן עד כה מחזקות את ההבנה לפיה המלך הורדוס הגדול לא היה האחראי הבלעדי על מפעלי הבניה העצומים של ירושלים בסוף ימי בית שני. 

מהמחקרים האחרונים עולה כי רחוב נבנה בכלל אחרי ימיו של הורדוס , תחת חסותם של הנציבים הרומיים של ירושלים. עוד משערים כי חלק נכבד מהם נבנה בתקופת ימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס שמוכר כמי שדן את ישו לצליבה. 

הארכיאולוגים המבצעים את החפירות במקום מספרים בתגובה לממצאים: 2000 שנה לאחר חורבן ירושלים וחמישים שנה מאז שחרורה אנו חוזרים אל בורות המים, השוק והכיכר המרכזי של ירושלים ערב חורבנה. נעמי שמר לא חלמה שנזכה לשוב ולגלות את ירושלים של ימי בית המקדש השני. 

ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות מספר כי בכוונת רשות העתיקות להמשיך את החפירות ברחוב עד חשיפת מלוא אורכו ורוחבו וזאת בתוך חמש השנים הבאות. בפעולה זו מעוניינים להשלים את חפירתו של אתר ייחודי זה, אשר משך את תשומת לבם של הארכיאולוגים מהעולם עוד לפני כמאה שנה. למעשה אף ניתן להתייחס לחפירות הנוכחיות בעיר דוד כמשכן הטבעי של החפירות הארכיאולוגיות הקודמות באתר, אשר בוצעו על ידי חוקרים אירופאים ואמריקנים. 

החפירות במקום חודשו לפני כארבע שנים לאורכו של הרחוב וזאת הפעם במטרה לחשוף את מלוא אורכו ורוחבו. עם תום החפירות ישומרו שרידי הרחוב והוא יפותח ויוכשר לקליטת רבבות המבקרים שיצעדו לאורכו. 

מתוך הכרתם בחשיבות האתר והממצא, בחרו חוקרי רשות העתיקות לאמץ בחפירתם שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות מתחומי המדע והטבע, הביולוגיה והגיאולוגיה. שיטות שילוב מתקדמות מסוג זה מעמידות את חפירת הרחוב המדורג שבעיר דוד כאחת מהחפירות היוצאות דופן באיכותן המדעית ובחשיבותן להתפתחותו של המחקר הארכיאולוגי בירושלים ובארץ בכלל. פעולות אלו מאפשרות לחוקרים לעסוק בשאלות שטרם נחקרו. 

החפירות הנוכחיות עוסקות גם בקצוות הרחוב ובחשיפת השוליים לתוך שטחי החנויות שהיו בצידיו. בחפירות מתגלים ממצאים אשר מאפשרים לחוקרים לענות על שאלות מסקרנות כגון: כיצד נראתה הדרך הראשית שהובילה למקדש? מה היה האופי העירוני של העיר התחתונה לצידי הדרך המפוארת? מה אכלו המתבצרים בירושלים בימי המצור הקשים ועוד ועוד…

על מנת שיוכלו לענות על השאלות הללו, מתבצע מחקר רב תחומי וכן סינון רטוב וקפדני באתר הסינון שבגן הלאומי עמק צורים, בו נאסף גם הממצא הקטן ביותר. 

נדמה כי לא רחוק היום שיהיה ניתן בו לצעוד לראשונה על אחד מהרחובות הראשיים של ירושלים הקדומה, לעמוד על מראהו ואף לקבל תשובות לשאלות היסטוריות מרתקות הנשאלות כבר מעל כמאה שנה. הפרטים הקטנים והייחודים הקשורים בתולדותיה של ירושלים מימי בית שני בשיא תפארתה ומרגעי חורבנה האחרונים.