חפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות במושב אשתאול שבשפלת יהודה, לפני הנחת קו ביוב, גילו כי השטח שעליו משתרעים בתי המושב משך אליו מתיישבים חקלאיים כבר לפני כ9,000 שנה. 
לדברי בנימין סטורצ'ן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "הממצאים הקדומים שחשפנו באתר מעידים על כך שבמקום שגשג יישוב חקלאי ולמשך זמן רב של כ4000 שנים". 
הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו בחפירה מעידים כי המתיישבים הראשונים הגיעו לכאן לפני כ-9000 שנים. תקופה זו מכונה בפי הארכיאולוגים בשם התקופה הניאוליתית הקדם קרמית, שבה נמצאו העדויות המוקדמות ביותר לחקלאות מסודרת. האתר המשיך ושגשג, ולשיא התפתחותו הוא הגיע בראשית התקופה הכנענית, לפני כ5000 שנה. תקופה זו מתאפיינת בהתבססות של יישובים כפריים גדולים, שהתפרסו בכל רחבי הארץ. כלכלתם של כפרים אלה נשענה על גידולי שדה, על מטעים ועל משק חי, המאפיינים את החקלאות הים תיכונית הטיפוסית עד לימינו. לפרק זמן זה יש לייחס המצאות טכנולוגיות בתחום החקלאות ששידרגו מאוד את היכולת לעבד שטחי פלחה רחבים וביעילות רבה יותר. 
נראה כי האתר הכנעני שנחשף כעת במושב אשתאול, היה חלק מגוש יישובי גדול, שהגיע לקיצו מסיבות שאינן ברורות דיין לפני כ4600 שנים". 

סטורצ'ן מסביר, כי "הממצאים מעידים על התיישבות רחבה ומפותחת באזור זה של שפלת יהודה, במקום התחברותם של נחל כיסלון ונחל אישווה". לטענתו "בשני הנחלים הללו, שבימנו הם נחלים חרבים, זרמו בימי קדם מים חיים, אשר סיפקו את צרכי החיים של מתיישבי המקום ואפשרו להם לפתח במקום מערכות חקלאיות משגשגות, לצד כלכלה שהתבססה גם על ציד. עדות לכך נמצאה בראשי חץ, עשויים מצור, שהתגלו בחפירה. חקלאים קדומים אלה פיתחו במקום תרבות עשירה, אשר מצאה את ביטויה -בין היתר, בתכניתו של בית המגורים הכנעני שנחשף במקום, ממש ליד אחד מבתי המושב, וכן בשפע של ממצאים: בין היתר התגלו כלי חרס וכלי אבן, כלי צור, כולל כאלה ששימשו לקציר חטים ולעבודות הבית, וכן ראשי חץ ששימשו לציד בעלי חיים ואף ככלי נשק, חרוזים וחפצים מעצם.

נכתב במקור