שרידי מנזר עתיק, בעל רצפת פסיפס צבעונית ומעניינת התגלו מצפון לקריית גת | באתר העתיק התגלו גם כתובת עתיקה ביוונית, גת משוכללת לייצור יין ומבנים נוספים | כל אלה התגלו במהלך עבודות פיתוח של 'רשות מקרקעי ישראל' כחלק מהקמת שכונה נוספת ב 'כרמי גת צפון' | על פי החוקרים מדובר באתר הגדול והמשמעותי ביותר אשר התגלה באזור ומשתייך לתקופה הרומית והתקופה הביזנטית
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם, שירה ליפשיץ, | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו בנושא הכתבה (לחצו על התמונה להפעלה)
שרידי מנזר עתיק, בעל רצפת פסיפס צבעונית ומעניינת עם כתובת ביוונית התגלו בחפירה של רשות העתיקות. העבודות מתבצעות באתר כחלק מעבודות פיתוח של רשות מקרקעי ישראל, להקמת שכונת מגורים חדשה בתחומי 'כרמי גת צפון' בצפון העיר קריית גת. על פי החוקרים מדובר באתר הגדול והמשמעותי שהתגלה עד כה באזור ומזוהה עם התקופה הרומית והתקופה הביזנטית.
"בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" (דברים כח: ו)
זהו פירוש הכתובת שנכתבה על רצפת המנזר הצבעונית אשר התגלתה בחפירה הגדולה שמנהלת רשות העתיקות עבור רשות 'מקרקעי ישראל' כחלק מעבודות הפיתוח של שכונת כרמי גת צפון. השרידים שהתגלו באתר מתוארכים כבני 1,500 שנה. בחפירה התגלו עד כה לפחות עשרה מבנים שונים, בניהם המנזר, גת עתיקה לייצור יין, מבנה מחסנים גדול ועוד.
שרידי המנזר מתוארכים לתקופה הביזנטית (המאה החמישית והשישית לספירה הנוצרית). מדובר במבנה שהוא חלק מאתר קדום יותר, שמקורו בתקופה הרומית – במשך כשש-מאות שנה.
בין הממצאים העיקריים שנמצאו באתר העתיק, אותרה גם כמות גדולה של כלים מיובאים, כלים ופריטי שיש ייחודיים, כלי זכוכית ואף כלי מתכת. כל אלה מעידים על יישוב עשיר ומשמעותי שפעל במקום. בנוסף לכל אלה, נמצאו גם מטבעות שונים בשטח האתר.
כאשר בחנו את רצפת הפסיפס הצבעונית שהתגלתה באתר העתיק, נמצא כי בעיטורי הרצפה שולבו פרטים רבים כגון: צלבים, דמויות כמו אריות, יונים, אמפורה, פרחים ודגמים גיאומטריים. במרכז רצפת הפסיפס נקבעה הכתובת ביוונית עתיקה: "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" (דברים כח: ו).
בדגמים הגיאומטריים שבפסיפס שולבו אבני פסיפס קטנות מאוד, זאת על מנת להבליט את עיטורי צורות הצלב.
בסמוך לשטח בו אותרו שרידי המנזר, נחשפה גם גת עתיקה לייצור יין. על פי סקירה קצרה של המבנה נראה כי מדובר בגת אשר עברה במהלך חיה בניה ותיקון מחדש מספר פעמים. בפסיפס המרצף את תאי התסיסה של היין ואת בור האיגום, שולבו אבנים בצבעים כחול ולבן. על גבי הטיח של בורות האיגום, ניתן לראות שרידי צבע אדום אשר מקורן ככל הנראה ביין שזרם לתוכן. רצפת בור האיגום בנויה מלוחות שיש, אשר על חלקן לפחות ניתן לראות חריטה של אותיות יווניות אשר שימשו כסימנים לבוני הגת.
כל נתונים אלו מציגים לנו תמונה, לפיה הושקעו זמן כסף רב ומאמצים רבים לבניה ופיתוח מתקן הגת המדובר.
בשיחה עם שירה ליפשיץ ומעיין מרגוליס, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות נאמר: היישוב הקדום ממוקם על ציר דרכים מרכזי, אשר מקשר בין ההר למישור החוף. כפי הנראה מדובר ביישוב אשר שירת את היישובים הקטנים יותר באזור ואת עוברי הדרך שעברו בו. ניתן לומר בוודאות כי מדובר באתר הגדול והמשמעותי ביותר שהתגלה באזור עד כה מהתקופה הרומית והתקופה הביזנטית.
הממצאים באתר מעידים על רצף יישובי לאורך תקופות ארוכות, אשר החל בתקופה הרומית הקדומה (המאה הראשונה לספירה הנוצרית) ועד לסוף התקופה הביזנטית (סוף המאה השישית לספירה הנוצרית).
על פי הממצאים באתר, ניתן להבחין בתקופה הביזנטית התרחשה התרחבות משמעותית של היישוב, אשר כללה את בניית המנזר והגת לייצור היין. בנוסף, יש במקום עדויות רבות לבתי יוצר לייצור כלי חרס מקומי. עדויות אלו באות לידי ביטוי בכמויות פסולת של בית יוצר, בורות אשפה, כלים מעוותים ואף מספר כלים הייחודיים לאתר זה.
בשיחה עם סבטלנה טליס, מנהלת מרחב דרום ברשות העתיקות נמסר: חשיפת האתר מאירה את עושרה ההיסטורי של קריית גת ושופכת אור על מרכזיותו של האזור בימי קדם. מומחי השימור של רשות העתיקות יעתיקו את רצפת הפסיפס לשטח פתוח בעיר, על מנת שזו תוצג לציבור הרחב.
מארק אברהמי – ראש ענף שימור אומנותי ברשות העתיקות מוסיף על הדברים: הפסיפס שהתגלה בקריית גת הוא אחר מהמיוחדים שנמצאו בארץ. העתקת פסיפסים, כמו זה שמתוכנן לפסיפס מקרית גת, הינו תהליך מורכב אשר דורש מיומנות רבה וקפדנות. בקרוב, יועבר הפסיפס הקדום לסדנת הפסיפסים של רשות העתיקות, לטובת שימורו לפני הצגתו בעיר.
אלי אסקוזידו – מנהל רשות העתיקות מוסר בנוגע לממצאים בקרית גת: פרוייקטי הרחבת היישובים בארץ, של רשות מקרקעי ישראל, מייצרים לנו הזדמנויות להצצה לעולמם של דורות קדומים. יחד אנו פועלים להציג את הממצאים כחלק ממדיניות המבקשת לחבר את התושבים לסיפורים ההיסטוריים בקרבת מקום המגורים שלהם.
ינקי קוינט – מנהל רשות מקרקעי ישראל: חשיפת המנזר במהלך עבודות הפיתוח להקמת שכונת מגורים חדשה, מדגישה את הקשר בין העבר לעתיד ובין שימור לפיתוח. רשות מקרקעי ישראל משקיעה עשרות מיליונים בשנה בחפירות הצלה בפרויקטים שונים ברחבי הארץ, אשר נועדו לחשוף ולתעד את ההיסטוריה והארכיאולוגיה העשירה שמתחת לשכונות העתיד.
