שרידי המסגד שנחשפו, הינם השניים מסוגם בישראל. מסגד זה מצטרף למסגד דומה אשר נחשף לפני 3 שנים בחפירות רשות העתיקות. לצד שרידי המסגד, התגלו גם שרידי בית אחוזה מפואר המתוארך כבן 1200 שנה
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם , אסף פרץ , יסמין אורבך
בית אחוזה מפואר ולצידו מסגד כפרי מקומי נדיר מסוגו התגלה לאחרונה בעיר רהט שבנגב. הממצאים התגלו במסגרת חפירות ארכאולוגיות נרחבות אשר אותם מנהלת רשות העתיקות בגזרה במהלך השנים האחרונות. מטרת החפירות הינה לשם הרחבת דרום רהט , מתחמים 9-14 ואלו מתקיימים באמצעות מימון המדינה, באמצעות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. בחפירות אלו, מצטיירת תמונת המעבר ההדרגתי אשר נעשה בארץ במאות ה7-9 לספירה הנוצרית – משלטון הנצרות לאיסלאם.
את החפירה מנהלים באתר , אורן שמואלי, ד"ר אלנה קוגן זהבי ו נח מיכאל דוד מרשות העתיקות. בחפירה זו התגלו במרחק לא רב זה מה, מבנים בעלי מאפיינים נוצריים ובנוסף מבנים בעלי מאפיינים מוסלמיים.
חשפנו בית חווה מהתקופה הביזנטית, אשר בו התגוררו ככל הנראה נוצרים אשר עסקו בחקלאות. בית חווה זה כלל מגדל מבוצר וחדרים בעלי קירות איתנים אשר הקיפו חצר. על גבעה סמוכה, מצאנו בתי אחוזה שונים לגמרי באופי בנייתם, אלה , נבנו כמאה שנה מאוחר יותר – במאה ה8-9 ספירה הנוצרית. (התקופה המוסלמית הקדומה). בתי אחוזה אלה, יושבו על ידי מוסלמים ככל הנראה ונבנו בצורה של טור חדרים. בסמוך למבנים אלו, חצר גדולה ופתוחה. ברוב הבתים וחצרות אלה נחשפו שרידים של תנורי חרס רבים אשר שימשו ככל הנראה לבישול אוכל. קירות הבתים היו דקים יחסית, ככל הנראה אלו היו בנויים מאבני בוץ אשר לא השתמרו במיוחד.
על זהות יושבי בית אחוזה זה, מעיד מסגד כפר קדום אשר היה הראשון להתגלות מסוגו. מסגד זה זוהה לראשונה בשנת 2019 בניהולם של שחר צור וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות.
החפירה הנוכחית, אשר התחדשה לאחרונה באתר, הופתעו הארכיאולוגים לגלות גם שרידים של מסגד כפרי נוסף דומה לזה שהתגלה ב-2019. מסגד זה גם הוא מהמאה ה-7-8 לספירה הנוצרית. המסגד כלל מרובע וקיר שפונה לכיון "מכה" שהיא העיר הקדושה לאיסלאם. במרכז הקיר נבנתה גומחה חצי עגולה אף היא פונה לכיוון דרום (מיחראב).
המרכיבים האדריכליים הייחודים של המבנה מלמדים אותנו כי שימש כמסגד. המסגד ניצב בודד באתר והיה יכל להכיל עשרות בודדות של מתפללים שהיו ככל הנראה , תושבי המקום.
המסגד עמד במרחק של כארבע מאות מטרים מדרום לבית אחוזה מפואר, בנוי סביב חצר מרכזית. בית האחוזה כלל אולמות שרצפתם רוצפה בלוחות אבן ואריחי שיש. קירותיהם, עוטרו בציורי קיר (פרסקאות) בצבעים אדום וצהוב. כמו כן במקום נמצאו שברים של כלי שולחן מעודנים יחד עם שברי כלי זכוכית – מה שמעיד על עושרם של תושבי המקום. על חלק מכלים אלה, ציורים של בעלי חיים וצמחים.
בשיחה עם חוקרי רשות העתיקות, מוסרים כי "העדויות שנאספו עד כה בכל שטחי החפירה, מבני המגורים, בתי התפילה, תנורי הבישול וכלי האוכל", שופכים אור נוסף על ראשיתו של התהליך ההיסטורי שהתרחש בצפון הנגב עם כניסתם של הדת החדשה – הדת המוסלמית. שלטון ותרבות חדשים, לארץ, ביססו כאן אחיזה הדרגתית וירשו את השלטון הביזנטי ואת הדת הנוצרית אשר שלטה בארץ ישראל במשך מאות שנים.
אלי אסקוזידו – מנהל רשות העתיקות מוסר בתגובה: החפירה הנרחבת והחשובה בעיר רהט, תרמה לידע של כולנו וגם לתושבי העיר, אשר בתיאום עם היזמים0 הרשות לפיתוח והתיישבות הבדווים בנגב, יזכו לשילוב של הממצאים הייחודיים בפיתוח העיר – ישן לצד חדש, כדברי שלמה המלך – דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת.
