במסגרת חפירת הצלה של רשות העתיקות לפני עבודות פיתוח של רשות מקרקעי ישראל להרחבת מושב אלומה במועצה האזורית שפיר, ליד צומת פלוגות * לדברי הארכיאולוגים, "נראה שהכנסייה שימשה מרכז פולחן נוצרי עבור יישובי הסביבה"
ממצאים ארכיאולוגים מרשימים שכללו כנסייה מרכזית בת כ-1500 שנה שבה פסיפס מפואר וחמש כתובות, נחשפו במסגרת חפירות הצלה של רשות העתיקות לפני עבודות פיתוח של רשות מקרקעי ישראל להרחבת מושב אלומה שבמועצה האזורית שפיר, ליד צומת פלוגות. את החפירות ניהלו הארכיאולוגים ד"ר דניאל וורגה וד"ר דוידה דגן, והן מומנו ע"י רשות מקרקעי ישראל.
לדברי ד"ר דניאל וורגה, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות: "במקום נתגלה מבנה בזיליקה מרשים, שאורכו 22 מ' ורוחבו 12 מ'. המבנה מחולק לאולם מרכזי ולשני אולמות צדדיים שהופרדו בעמודי שיש. בחזית המבנה חצר פתוחה רחבת ידיים (אטריום), מרוצפת ברצפת פסיפס לבנה ובור מים. מהחצר נכנסים לאולם מלבני רוחבי (נרטקס) שרוצף ברצפת פסיפס עדינה המעוטרת בדגמים גיאומטריים צבעוניים ובמרכזה, מול הכניסה לאולם הראשי, כתובת הקדשה בשפה היוונית בעלת 12 שורות, בה מוזכרים מריה וישו, ותורם הכסף לבניית הפסיפס".
האולם הראשי (אולם התווך), רוצף בשטיח פסיפס צבעוני המעוטר בשריגי גפן היוצרים 40 מדליונים. במדליונים ישנם תיאורים של בעלי חיים שונים בהם: זברה, נמר, ג'ירפה, צב, חזיר בר, זיקית, טווסים ובעלי כנף שונים ועיטורי פרחים ודגמים גיאומטריים. בשלושה מדליונים נמצאו כתובות הקדשה בשפה היוונית לזכרם של בעלי תפקידים בכירים ששימשו בכנסייה: דמטריוס והרקלס. השניים היו ראשי הכנסייה המקומית והאזורית. בשני צידי האולם המרכזי צמד אולמות נוספים צרים יותר (סיטראות), שאף הם רוצפו בשטיחי פסיפס צבעוני, ובהם דגמים מעולם הסמלים הנוצריים, מעולם הצומח ועיטורים גיאומטריים.
במהלך החפירות נחפר גם בית יוצר לכלי חרס – בעיקר לקנקנים, ונמצאו ממצאים רבים ובהם: אמפורות, סירי בישול, קדרות, קערות ונרות שמן מגוונים. כמו כן, נתגלו באתר כלי זכוכית הטיפוסיים לתקופה הביזנטית. ממצאים אלו מעידים על תרבות מורכבת ועשירה במקום.
כנסייה זו, היא חלק מיישוב ביזנטי גדול ומרכזי שהתקיים באזור. היישוב שוכן לצידה של הדרך הראשית שחיברה בין אשקלון שלחוף הים במערב ובית גוברין וירושלים במזרח. לאורכה של הדרך נחשפו בחפירות רשות העתיקות יישובים נוספים מתקופה זו, בהם לא נמצאו כנסיות. ייתכן שהכנסייה שנחשפה עתה שימשה כמרכז פולחן נוצרי עבור כל יישובי הסביבה. באזור נמצאו גתות ובתי יוצר לכלי חרס המעידים על כלכלת תושבי האזור בתקופה הביזנטית שהתפרנסה מייצור יין ויצואו דרך חוף הים לכל אגן הים התיכון.
באשר לעתיד האתר, הוחלט כי הוא יכוסה ויישמר לדורות הבאים. הפסיפס המרהיב שנתגלה ישומר, יוצא מהשטח ויוצג לציבור באחד מהמוזיאונים או אתרי הביקור באזור.
