שרידי מבנה מתקופת הסנהדרין נחשפו לראשונה בעיר יבנה

המבנה הייחודי נחשף במהלך חפירת ענק של רשות העתיקות בעיר יבנה. במבנה נמצאו גם שברי כלי אבן עשויים קירטון המעידים על נוכחות אפשרית של יהודים. בנוסף התגלה בית קברות מרשים ביופיו המתוארך לימי הסנהדרין

כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם , פבלו בצר, יולי שוורץ , יניב ברמן | וידאו: יניב ברמן

קליפ וידאו

התגלית נמצאה בחפירה של רשות העתיקות ביבנה, אשר במימון של רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם עיריית יבנה, לרגל הרחבת שטחי העיר. 

הסנהדרין היתה הנהגה יהודית אשר גלתה לעיר יבנה, לאחר חורבן העיר ירושלים לפני כ-2000 שנה. בשטח המבנה שנחשף התגלו שברי כלי אבן עשויים קירטון, אשר אלו מעידים על נוכחות אפשרית יהודית במקום, כמו כן בית עלמין מימי הסנהדרין.

עבודות ארכאולוגיות של רשות העתיקות מניבות פירות איכותיים בכל הקשור בממצאים נדירים המעידים על חיים וגם – למוות, של תושבי העיר יבנה בתקופת ימי הסנהדרין. (המאה ה-1 והמאה ה-2 לספירה הנוצרית). בפעם הראשונה בעיר יבנה, התגלו שרידי מבנה המתוארך לימי הסנהדרין. בתוך שרידי מבנה אלה, התגלו ספלים עשויים אבן גיר אשר היו מוכרים מאורח החיים היהודי באותה התקופה. שימשו בכלים מסוג זה מעידים על שמירת הלכות טומאה וטהרה במקום. 

החפירה המתנהלת טרם הרחבת שטחי העיר, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם עיריית יבנה, התגלה גם כן בית קברות רחב היקף מתקופת ימי הסנהדרין.  בסמוך לשטח בית הקברות הגדול, התגלה גם מפעל יין להפקת יין מהתקופה הביזנטית. 

גילוי הממצאים מימי הסנהדרין מאוד מרגשים אותנו, כך מספרים פבלו בצר וד"ר דניאל וורגה – מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות,  מדובר בדרישת שלום ישירה מהתקופה שבה אספה ההנהגה היהודית את השברים לאחר חורבן בית המקדש ועברה לעיר יבנה – שם החלו לשקם מחדש את העם היהודי. 

במקום נחשף לראשונה מבנה בעל אופי תעשייתי, המתוארך למאות ה-1 עד ה3 לספירה הנוצרית. על רצפת המבנה, התגלו מספר שברי כלי אבן, מהסוג המכונה – "ספלי מדידה" , כלים אשר ידועים כאלה שלא מקבלים טומאה ואשר המזוהים עם הקהילה היהודית של שלהי הבית השני והמאה ה-2 לספירה הנוצרית. 

בטווח מרחק של כשבעים מטרים בלבד מהמבנה המדובר, נחשף גם שטח בית קברות אשר מכיל עשרות קברים המסודרים בצורה יוצאת דופן. הקברים נמצאו שהם מסודרים בשורות ובמרחקים קבועים, דבר העשוי ללמד אותנו על קיומה של מן "חברה קדישא" , או גורם כלשהו שהיה אחראי על הקבורה במתחם, כך מציינים בצר וד"ר וורגה.  – לקברים היו צורות שונות, חלקם בנויים כארונות קבועה (סרקופגים), רובם עשויים אבן ואילו נמצא גם אחד בניהם שעשוי עופרת. 

עוד מוסיפים מנהלי החפירה כי "על פי מיקומו של בית הקברות, ניתן לשער שהוא הוקם מחוץ לגבולות העיר – זאת בהתאם להלכה היהודית ולחוק הרומי. אך השאלה הנשאלת, האם נקברו במקום יהודים או שמדובר בפגניים? מוקדם בשלב זה לקבוע וזאת משום שלא מופיעים עליהם כל סימנים אתניים מזהים. 

התיאור ההיסטורי והממצא הארכיאולוגי מאפשרים להעלות בזהירות כמובן, את האפשרות שמדובר בקברים של הקהילה היהודית של העיר, אם אכן נכונה השערה זו, הרי שלפחות בחלק מהקברים, אולי היפים שבניהם – נקברו חכמי יבנה, בני דורם של רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא ,ורבן גמליאל. 

אחד מהממצאים המיוחדים ביותר שהתגלו בחפירה זו, היו יותר ממאה וחמישים בקבוקוני זכוכית שהם מונחים מעל לקברים מסוימים. לדברי ד"ר יעל גורין – רוזן – ראש ענף זכוכית ברשות העתיקות: הבקבוקונים שימשו ככל הנראה לשמירת נוזלים יקרי ערך כגון: שמנים ריחניים. כמחצית מהם יוצרו בייצור מקומי ואילו אחרים יובאו כפי הנראה מאלכסנדריה שבמצרים.

בקבוקונים מסוג זה מתגלים בעיקר בחפירות קברי יהודים ואף בקברי פגאניים החל מהמאה הראשונה לספירה הנוצרית ועד לראשית המאה השלישית לספירה. הנחת הבקבוקונים במקרה זה מחוץ לקבר ולא בתוכם כפי שהיה נהוג נחשב בשלב זה תעלומה.

בשיחה עם אלי אסקוזידו – מנהל רשות העתיקות, מספר: חפירת יבנה הינה מגה חפירה של רשות העתיקות. חפירה זו משתרעת על גבי עשרות דונמים, בהשתתפות של מאות פועלים ועשרות אנשי צוות ומומחים קבועים. כגוף שמבקש לחבר את הציבור למורשת הארץ, אנו משלבים בחפירה מאות בני נוער, תלמידי מכינות ואת תושבי יבנה כמובן. הארכיאולוגים שלנו עושים עבודת קודש בחשיפת פרקים לא ידועים בסיפורה של הארץ, תוך עבודה מאמצת בחום ובקור. אני מברך על השיתוף פעולה עם רשות מקרקעי ישראל ועיריית יבנה. שת"פ זה יאפשר את הצגת חלק ממצאי החפירה המרשימים לציבור הרחב ושילובם בפארק הארכיאולוגי. 

יעקב קוינט – מנהל רשות מקרקעי ישראל אמר כי האוצרות הגלומים בקרקע נחשפים בזכות ההשקעה הנרחבת של רשות מקרקעי ישראל במימון החפירות הארכיאולוגיות בעיר יבנה. כחלק מהעבודות המקדימות, משקיעה הרשות כ-200,000,000 שח בעבודות רשות העתיקות, אשר מאפשרות את חשיפת הממצאים הארכיאולוגים, חקירתם ושימורם למען הדורות הבאים. 

צבי גוב ארי – ראש עיריית יבנה אומר: חשיבות מיקומה של יבנה בהיסטוריה של העם היהודי מקבלת היום ביסוס נוסף. עלינו לזכור כי עם חורבן בית שני, לפיד היהדות ניצת מחדש בעירנו. אילולא הקמת הסנהדרין מחדש ביבנה, ספק אם שרידות היהדות היתה מובטחת. יבנה של היום תמשיך להתפתח, כאשר העקרון המוביל אותנו הוא שהווה חייב שורשים איתנים ואילו העתיד ייבנה כאיגום הנסיון של העבר, ההווה וההתפתחות של הדורות הבאים. 

על יבנה העתיקה

יבנה היתה אחת מהערים החשובות בדרום מישור החוף. בתקופה החשמונאית, היה לה תפקיד חשוב במאבק בין צבא המכבים לבין השלטון הסלואקי והיא אף מוזכרת מספר פעמים בכתבי יוסף בן מתתיהו. 

לקראת סוף תקופת ימי בית שני, היתה העיר יבנה עיר מעורבת, שרוב תושביה היו יהודים. על פי התיאורים בספרות חז"ל , לפני חורבן בית המקדש השני, נמלט רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה תוך שהוא משכנע את הקיסר הרומי –  אספסיאנוס, להתיר לו להקים מחדש את הסנהדרין בעיר יבנה. 

במעמד זה נאמרה אמירתו המפורסמת – תן לי את יבנה וחכמיה. 

לאחר חורב הבית ועד תקופת מרד בר כוכבא, היתה יבנה המרכז הרוחני והחשוב ביותר בארץ ישראל. רבי יוחנן בן זכאי ואחריו רבן גמליאל, הנהיגו בעיר יבנה את הסנהדרין ואת מוסד הנשיאות, שיקמו את חיי התורה בארץ ישראל ותקנו תקנות מתאימות למציאות ללא מקדש. ניתן לומר שביבנה הונחו יסודותיה של היהדות, כפי שאנחנו מכירים אותה היום.