כאשר מספרים על 'סליקים' בארץ ישראל, עוד בתקופת המנדט הבריטי, נהוג לחשוב על מיכלי נשק וחביות המונחות בבטן האדמה, אליהם מגיעים באמצעות פירים או מנהרות במעברים סודיים.
אך האם חשבתם, כיצד הגיעו אותם כלי נשק למחבוא הסליק? כיצד הועברו ממקום למקום בהיחבא מבלי שיתגלו?
מתוך עמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה
המכונית הישנה שבתמונה, נראית מכונית תמימה במראה שלה, אך מדובר באחת מארבעת מכוניות סליק אשר פעלו ביחידת 'תובל' "הטרנספורטרים" עימן העבירו נשק ממחבוא למחבוא.
המכונית, פורד מודל 1932, היתה צמודה למוביל קבוע, במקרה זה – מכונית זו M307L, היתה בעלת מחבוא נשק 'סליק' בגב המושב האחורי, בתוך ארגז הרמטי וסגור.
הארגז היה מוסתר בתא בן שני חלקים, בין כלי העבודה של המכונית ולבין הגלגל הרזרבי.
ארגז הסליק במכונית זו היה בעל קיבול של כעשרים רובים או 200 רימוני יד או 10000 כדורי רובה ואפילו , חמש מרגמות 2 אינטש.
אחת הבעיות אשר העסיקו את יוצרי הסליק הממונע, היתה כיצד להוציא את הקרש אשר כיסה את הפתח של הארגז, שכן במקורו היה ללא סגר וידית, לאחר זמן מה נמצא הפתרון – למשוך את הקרש באמצעות משאבות גומי אשר היו בשימוש לניקוי סתימת כיורי מטבח. בכל מכונית סליק כזו, הוחזקו שתיים או שלוש משאבות, כאשר סיפור הכיסוי לקיומן היה – מאחר והנהג הוא סוכן נע של כלי בית וכי אלו הדוגמאות ללקוחות.
ההסוואה של הסליק היתה מעולה ועמדה באינספור חיפושים מדוקדקים ולא התגלה מעולם.
ברכב זה, ובדומים לו, נסעו מעבירי הנשק ימים ולילות לשם חלוקת נשק למקומות בהן היה דרוש. נסיעות אלו היו תוך סיכון חיים מתמיד, ולא רק בשל חיפושי הפתח שבוצעו על ידי חיילי השלטון הבריטי והמשטרה בדרכים, שכן אירועי הטרור והפגיעה בתחבורה על ידי פורעים רבים ובייחוד בתקופת פרעות 1936-1939.
מכונית זו עמדה במשך שנים רבות באוסף של מוזיאון צה"ל ביפו, אך עם פירוק המוזיאון, הועברה לאכסון במקום שטרם ידוע לנו.
מכונית סליק זו היתה אחת מאינספור פתרונות הסלקה של המחתרת בעת תקופת המנדט הבריטי. על אלמנטים נוספים אשר שימשו כסליק, נספר בפעמים אחרות.
