על רכס ההרים הצפוני – מבצר נמרוד (קַלְעַת נַמרוּד / קַלְעַת אֶ-צוּבֵּייבָּה)

על רכס הרים בגובה 800 מטרים מעל פני הים, אי שם באחת הנקודות הצפוניות הגבוהות ביותר של ישראל, עומד לו כבר לא מעט שנים מבצר עתיק יומין שזכה לבעלים שונים במרוצת השנים.

המבצר קרוי בידי ההיסטוריונים "מצודת נמרוד" , והיה ידוע תחת שמות נוספים במהלך ההיסטוריה המקומית. האתר כולו מתוארך בתחילתו לתקופת הביניים שנמשכה עד לשנות השלטון העות'מני בישראל.

ברוכים הבאים למבצר נמרוד

קצת היסטוריה על המקום

המבצר מתוארך לתקופת ימי הביניים, המבצר מתפרס על רכס הרים גבוה הסמוך לחרמון בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים. במהלך השנים שודרג, הוחרב ואף נבנה מחדש על ידי מספר שליטים שכבשו את המבצר פעם אחר פעם.

בניגוד לתיארוך המבצר, על פי התיעוד הכתוב תחת השם נמרוד אוזכר המבצר לראשונה על הכתבים בתקופת המאה ה-19 (התקופה העות'מנית) , לעומת זאת, שמו הקדום של המבצר קלעת א-צביבה אוזכר לא מעט פעמים בתיעוד מהמאה ה-13, בתקופה בה הוקמו מבני הבניאס שנמצאים לא הרחק מהמבצר.  התיעודיים השונים גורמים ללא מעט מחלוקות מבחינת היסטוריונים אודות זמן הקמתו המקורי של המבצר. 

בכל שכבות הבנייה הרבות של המבצר, אותרו ממצאים רבים המשויכים לתקופות רבות מאז המאה ה-12 ועד למאה ה-19. אך עיקר השרידים מעידים דווקא על הקמתו בתקופת הקמת הבניאס. 

על פי מקורותיו של ההיסטוריון  המוסלמי סבט אבן אלג'זי שנחשב מבין האמינים בתקופה זו , נכתב בתיעוד קורות חייו של אלמלכ אלעזיז עת'מאן שהיה שליט הבניאס, כי הוא אחראי לבניית מבצר  א-צביבה (שמו הקודם של המבצר). 

מעבר למקורות הללו נמצאו מספר ממצאים שאוששו את המקור הנ"ל, אך במקביל אותרו סממנים נוספים שמתארים מציאות מעט שונה ובונים שהשתייכו לעמים וממשלים אחרים. 

בשנת 1260 לספירה הנוצרית, השתלטו המונגולים על המבצר ונטלו אותו מידי האיוביים. במקביל למבצר השיגו שליטה גם בבניאס ובערים נוספות סמוכות וגרשו את המקומיים. לאחר מספר חודשים הותקפו בעוצמה על ידי בייברס הממלוכי שנטל לידו את השליטה במבצר ובכל הסביבה כולל הבניאס. 

בעקבות כיבוש המבצר, החל בייברס ואנשיו לשפר את מהות המבצר, הוסיפו ביצורים משמעותיים ופארו את המבנה העצום על מנת להשיג הגנה ויתרון אסטרטגי על יישובי הסביבה.  בסיום הבנייה וייצוב המבצר , תיעד בייברס את עבודתו הרבה במבצר בכתובת עצומה שהוצבה בראש החומה המערבית. כיום הכתובת נמצאת לתצוגה פתוחה בתחילת המסלול במבצר. 

במהלך שנות פעילותו של המבצר, הפך לנקודת מפתח בסביבה הן מבחינה בטחונית ואף כלכלית. במאה ה-13 לקראת סופה, גורשו הצלבנים מהארץ, אך זה לא מנע את עתידו ומעמדו של המבצר, מעבר לכך בעקבות מיקומו והביצורים המעולים שבוצעו בו – הפך המבצר בחלקו לבית כלא ברמה גבוהה בו נכלאו מתנגדי השלטון הממלוכי. 

משך פעילותו לאחר היותו כבית כלא מבוצר, החל לדעוך מעמדו של המבצר וזה ננטש מספר פעמים. מדי פעם הפכו לתושבים זמנים אנשים ועולי רגל שעברו במקום והשתמשו בחדרי המבצר לאכסנה ולינה. 

המקום אף תועד בשנת 1867 על ידי הסופר הידוע  מארק טוויין בכתביו כ"תל החורבות היפה ביותר שנראה אי פעם בעולם כולו…" 

מקום מדינת ישראל ועד למלחמת ששת הימים, שימש המבצר כאתר תצפית לעבר תחומי הירי של התותחים הסוריים, אך לאחר שהחרמון ורמת הגולן עברו לרשות מדינת ישראל, ננטש המקום על ידי צה"ל וזה הוכרז כאתר לאומי וזה החל בשימור והנגשתו למבקרים ומטיילים בסביבה. 

מה במקום?

מבנה המבצר מתפרס על רכס הרים באורך של כ-430 מטרים מקצה לקצה. צורתו מלבן צר ואופן בנייתו מהווה רמת מיגון אסטרטגית טובה מפני תקיפה ולחימה כנגד השוכנים בו. המבצר כולו עטוף בחומות אבנים, כאשר מדי כמה עשרות מטרים עומדים חרכי ירי , מגדלי שמירה ואף עמדות מהם הגנו על חומות המבצר. 

בכלל שטח המבצר ישנו מסלול רחב המכיל עשרות נקודות המתעדים את שנות קיומו של המבצר. במקום ארבעה מגדלים כאשר הצפוני הינו הגבוה מבין כולם ומהווה תצפית על שאר תחומי המבצר. בחלקו הדרומי ישנה רחבה גבוהה שמאפשרת תצפית על יישובי הסביבה. במקום בריכת מים גדולה ששימשה כמקור מים בעת מתקפות האויב על המבצר, מחילות רבות שחלקן כלל לא נחפר, אולמות רבים ושבילים המובילים בין חלקי המבצר. 

משך הטיול הממוצע במקום כ-4 שעות לפחות. 

איך מגיעים?

מצומת שיאון , ממשיכים מזרחה על כביש 99, ממשיכים עד לצומת T עם כביש 989 ונוסעים לאורכו. ישנו שילוט במקום. 

המקום מזוהה היטב בתוכנת ניווט WAZE ועמוד ענן.

גלריית תמונות – צילום: אפי אליאן

אחד מהאולמות השוכנים מתחת למגדלי השמירה במבצר נמרוד

אחת מהכתובות בראש המגדל המערבי בקלעת נמרוד

בור מים ובית שימוש עבור שומריו במבצר נמרוד

בריכת המים הירוקה למדי בקלעת נמרוד

בריכת המים והקשתות של מבצר נמרוד

דרך הכניסה אל העיר בקלעת נמרוד

האולם מתחת למגדל המזרחי של מצודת נמרוד

האולם מתחת למגדל השמירה המערבי

האולם מתחת למגדל השמירה המערבי

הארמון היפה בחלקו המערבי צפוני של מבצר נמרוד

הארמון היפה שעל מצודת נמרוד , נבנה בתקופתו של ביברס

הארמון היפה שעל מצודת נמרוד , נבנה בתקופתו של ביברס

הדרך המובילה למנהרת הסתרים במצודת נמרוד

הדרך העולה אל המגדל הדרומי והמערבי של קלעת נמרוד

הדרך העולה אל המגדל המערבי של מבצר נמרוד

החומה המזרחית ופתח המילוט של המנהרה הסודית

החומות לאורכו המזרחי של מצודת נמרוד

הכתובת מעל הכניסה לעיר בקלעת נמרוד

המבצר כולו על רכס ההרים הצמוד לחרמון

המבצר קלעת נמרוד ממבט דרומי לעבר ההר

המגדל המערבי של מבצר נמרוד ודרך הגישה אליו

המנהרה המובילה לבריכת המים בקלעת נמרוד

השער המוביל למנהרה מתחת למגדל המערבי

חומות המצודה המערביים

חלקו המערבי של מבצר קלעת נמרוד

חלקו הצפוני של מבצר נמרוד ממבט תחתון

חלקי אבנים וחומות שהתמוטטו במרוצת השנים

יורדים מטה מהמגדל המערבי של קלעת נמרוד

ישנם חלקים שטרם נחפרו וסגורים לכניסת מטיילים

כתובת ביברס המקורית כפי שהיתה בראש החומה המערבית

מאובן כלשהו של חיה שהיתה במקום?

מבט אחרון אל מבצר נמרוד בחלקו הדרומי מערבי

מבט אל חומות העיר המערביים

מבט אל חומות העיר המערביים כדרך צוהר ממגדל המערב

מבט אל חלקה הצפוני של קלעת נמרוד והרי החרמון

מבט אל חלקה הצפוני של קלעת נמרוד והרי החרמון

מבט אל יישובי הסביבה מערבית למבצר נמרוד

מבט אל שביל הגישה למגדל הדרומי בקלעת נמרוד

מבט כולל על מבצר נמרוד מכביש הגישה אל הגן הלאומי – צילום: אפי אליאן

מבט למגדל השמירה המערבי של מצודת נמרוד

מבט לצידה הדרומי של המצודה ממגדל העוז הצפוני

מבט לצידה הדרומי של המצודה ממגדל העוז הצפוני

מבט לצידה הדרומי של המצודה ממגדל העוז הצפוני

מידע אודות הגן הלאומי של מבצר נמרוד

מידע אודות הכתובת של ביברס במגדל המערבי

מידע אודות כתובת ביברס

מידע אודות כתובת ביברס

מידע אודות תחילת המסלול בקלעת נמרוד

ממשיכים במסלול לאחר ירידה מהמגדל המערבי

ממשיכים קדימה לכיוון מגדל העוז הצפוני

מפולת אבני החומות העתיקה של קלעת נמרוד וחלקו המערבי

נכנסים פנימה חומות קשתות ומבנים בתוך קלעת נמרוד

עמדת מים מעל בריכת המים

קצה המגדל הצפוני והנוף הנשקף מתחת

קצה המגדל הצפוני והנוף הנשקף מתחת

רכס ההרים הטבעי ממזרח למצודה

רכס ההרים הטבעי ממזרח למצודה

שטחו המרכזי של מבצר נמרוד

שילוט בכניסה לנתיב הגן הלאומי של קלעת נמרוד

שפן סלעים מיני רבים שנמצאים בשטח מצודת נמרוד

שפן סלעים מיני רבים שנמצאים בשטח מצודת נמרוד

תבליט אריה שאותר במהלך חפירות בקלעת נמרוד