מזרחית לתחומי קיבוץ נען לבין חלקו הצפוני של המושב יציץ, ניצב מבנה ותיק מאוד הנמצא במצב שימור מצויין לגילו. המקום מגודר והגישה אליו כמעט בלתי אפשרית, אך מסתיר בחובו היסטוריה מקומית משנות העשרים של המאה הקודמת ועד לאמצע שנות התשעים. ברוכים הבאים לתחנת נענה – או תחנת הרכבת נען
כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן , היסטוריה על המפה
תחנת רכבת נען ניצבת בתחום החוצץ בין החלקו המזרחי של קיבוץ נען ולבין חלקו הצפוני של המושב יציץ. התחנה ניצבת במקום עוד משנת 1920 והיתה חלק מרכזי בקו הרכבת הנפרס בצומת הדרכים בין באר שבע ולירושלים וזאת כחלק מקווי הרכבת המנדטורית בארץ ישראל.
מבנה התחנה עצמו נשמר היטב, זאת הודות לגידור ושמירה לסירוגין של רכבת ישראל. המבנה עצמו אף מועמד לשימור בידי רכבת ישראל והמועצה לשימור אתרי מורשת , כחלק מהתחנות רכבת שפעלו בתקופת המנדט ושומרו עם השנים לאחר מכן.
את תחילת הדרך של תחנת הרכבת , נתחיל בעצם מהותה הראשוני בשנת 1920. התחנה נבנתה על צומת דרכים בין שלוחות קווי הרכבת המנדטורית. בניגוד לתחנות רכבת אחרות , מהותה של תחנה זו היה לשם העברת משלוחים של תוצרת חקלאית, בניהם – פירות הדר ותפוזי ה JAFFA המוכרים לנו.
לאחר מספר שנים של פעילות זו , החלה התחנה אף לשמש כתחנת להעלאת והורדת נוסעים ברכבות שחלפו על פני המסילות הסמוכות לה. התחנה שימשה את תושבי היישובים והקיבוצים באיזור ובשנות הארבעים של המאה הקודמת היתה פעילה 3 פעמים ביום. בוקר צהרים וערב, בהם היתה עוברת הרכבת.
לאחר קום מדינת ישראל בשנת 1948 , תחנת הרכבת החלה לבצע נסיעות ממנה ואליה מירושלים בירת המדינה הצעירה, והיתה משמשת כעורק זמין ומהיר (יחסית כמובן) לאספקת ציוד ותעבורת נוסעים.
בתחילת שנות החמישים , כאשר נסללה "מסילת הדרום" , אשר נפרסה עד איזור באר שבע, שימשה התחנה כנקודת ביניים עיקרית מהתחנות הפרוסות בסביבתה, כאשר בשיאה במהלך שנות השישים חלפו בתחומה לא פחות מ-20 רכבות ביום! דבר שנחשב כשיא לא שגרתי לתעבורת רכבות בשנים ההן. החלוקה של הנסיעות אגב, היו חצי לכיוון באר שבע ואילו החצי השני לכיון הבירה.
סיום הפעילות בתחנת הרכבת נען
בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת – שנת 1992 למען הדיוק, הוחלט בשל אי כדאיות כלכלית להפסיק את פעילותה של תחנת הרכבת בנען. התחנה ננעלה ורכבות פסקו מלעצור בה. בסמוך לתחנה כיום פרוסות 3 מסילות תקניות אשר עליה חולפות מדי זמן קצר רכבות בקווי ירושלים באר שבע ולתל אביב. התחנה עצמה סגורה היטב מאז ומגודרת באמצעות גדר תיל גבוהה, דבר שאולי אף שומר עליה בצורה ניכרת ביחס לתחנות רכבת מנדטוריות אחרות הניצבות בסמוך למסילות הקו.
מה במקום כיום?
מבנה תחנת הרכבת ניצב בסמוך למסילה, המבנה חד קומתי בנוי מבטון ובעל חיפוי חיצוני של אבנים. הגג הינו שטוח ובעל שכבת מעקה בגובה של כארבעים ס"מ מעל גובה הגג.
חזית מבנה התחנה כולל היכל במרכזו , שני חלונות מצד דרום, חלון נוסף בדופן הצפונית ודלת המובילה לפנים. כל הפתחים כאמור סגורים ולא ניתן להיכנס לפנים התחנה, אך מסיפורים על התחנה נמסר כי היתה תקופה בה היה ניתן להיכנס לפנים התחנה ועיקר הפעילות בה היתה של "עטלפים" אשר מצאו בה בית ומחסה. כיום לא ידוע האם עדיין שוכנים בה.
כאשר בוחנים תמונות של תחנת הרכבת נען , ניכר שגם בתחנה זאת הגג אינו המקורי אשר נבנה עמה אלא שהיה במקורו גג רעפים אשר חלקו בחזית התחנה שימש כחלק מסככה להגנת הסחורות עד להעמסתם לרכבת ואף להגן על הנוסעים בעת המתנתם להגעת הרכבת לתחנה. גם פה כמו בתחנת הרכבת הקרובה ביותר – תחנת סורק (ואדי צ'רר) ניכר כי הגג המקורי נהרס ונבנה מחדש בתצורתו השטוחה.
(תמונות מצורפות לדוגמה)
מגדל המים
בסמוך למבנה התחנה , צפונית למבנה למעשה, ניצבים שרידים שנשתמרו היטב של מגדל המים שפעל במקום. מגדל המים שימש למילוי דוד המים של קטר הקיטור אשר משך את קרונות הרכבת על המסילה הסמוכה. כידוע , קטרי קיטור דרשו כמות עצומה של מים בשל נסיעה ועל כן במרבית תחנות הרכבת הישנות, היו ניצבים דודי ענק ששימשו למילוי המים בעת הצורך. ישנם סיפורים אף שמציינים כי בימים הלוהטים של הקיץ , כאשר היה עובר הקטר בסמוך לתחנה, היו מתיזים על גוף הקטר הלוהט מתז מים מרענן על מנת לקררו.
מציין כי אמנם שרידי המגדל נשתמרו היטב , אך הדוד שהיה ניצב מעל והיה אמון על אגירת המים כבר אינו קיים עוד.
המבנה הישן בנוי בטון ולבנים מלבניות ומבוסס על יציקות בטון בתחתיתו, חלקו המרכזי ואף ראשו עליו היה ניצב דוד המים העשוי ברזל.
אזהרות
- תחנת הרכבת כיום (ינואר 2017) אינה ניתנת לכניסה. המקום מגודר ונמצא תחנת שמירה של בטחון רכבת ישראל.
- בסמוך לתחנת הרכבת והגדר, פרוסות מסילות רכבת תקניות של רכבת ישראל ומשמשות בכל שעות היממה במהלך השבוע לפעילות שוטפת של רכבות. אי לכך חל איסור להסתובב בשטח התחנה במהלך השבוע ובסמוך למסילות מחשש לפציעה ואף מוות.
- אנו ממליצים למבקרים במקום, שלא לחצות את מסילות הברזל אלא לעשות שימוש במנהרה התת קרקעית הנמצאת בסמוך לחלקה הדרומי של התחנה. המעבר מוציא אתכם לצידה השני של המסילה בבטחה.
אז איך מגיעים?
לתחנת הרכבת נען ניתן להגיע משתי דרכים עיקריות, הראשונה הינה כדרך כביש הגישה לקיבוץ נען , אך במקום לפנות שמאלה לפנים הקיבוץ יש להמשיך ישר לכיוון גן האירועים גני נען, בתום הכביש ישנה פניה ימינה לכיוון הגשר וניתן לנסוע לאורך הציר עד להגעה לתחנה.
דרך נוספת , הינה כדרך היישוב יציץ, מרחוב התמר ועד לסמטת הדקל , שם בסוף הכביש והכיכר, ישנה דרך של כמה עשרות מטרים המובילה עד למבנה התחנה.
קישור להגעה למקום כדרך "עמוד ענן" – כאן