מטמון מטבעות נדיר מהתקופה החשמונאית נחשף בחפירה ארכיאולוגית ליד שרידי אחוזה עתיקה בשלהי מודיעין. מנהל החפירה אברהם טנדלר מסר כי נראה שהמטמון היה שייך ליהודי שהחביא את כספו בתקווה לשוב ולאסוף אותו. אך נראה שמזלו לא שפר עליו והוא לא חזר מעולם.
כתב: אפי אליאן | צילומי סטילס: אסף פרץ, קלרה עמית , ג'ני מרקוס, אברהם טנדלר , גריפין צילומי אויר | וידאו: EYECON
כתבת וידאו
במהלך חפירה ארכיאולוגית המתבצעת בסמוך לעיר מודיעין בחורבת אשון , נחשפו שרידי אחוזה מהתקופה החשמונאית. בחפירה עצמה , מצאו מטמון מטבעות נדיר מאותה תקופה. חוקרי רשות העתיקות סבורים כי המטבעות הוטמנו על ידי בעל האחוזה שהיה חייל בצבא החשמונאי וזה הטמין אותם לפני יציאה לקרב, אך לא הצליח לחזור משם ולאסוף את המטבעות המוסלקים. המטבעות הוסלקו בנקיק סלע הסמוך לקיר של אחוזה חקלאית מרשימה שהתגלתה במהלך החפירה במקום.
מטמון המטבעות כסף מהתקופה החשמונאית (126 שנה לפני הספירה הנוצרית) נחשף במהלך חפירות ארכיאולוגיות בהשתתפות בני נוער , חפירות אשר מנהלת רשות העתיקות לפני הקמת שכונה חדשה בסמוך למודיעין וזאת ביוזמן עיריית מודיעין מכבים רעות.
המטמון שנמצא הוחבא בנקיק סלע, בצמוד לקיר של אחוזה חקלאית מרשימה שהתגלתה אף היא במקרה במהלך חפירה במקום.
בשיחה עם אברהם טנדלר , מנהל החפירה באתר מטעם רשות העתיקות מספר כי "מדובר במטמון מטבעות כסף נדיר מסוף התקופה ההלניסטית, ובו שקלים וחצי שקלים (טטרדכמות ודידרכמות) שהוטבעו בעיר צור. המטבעות נושאים את דמותם של המלך אנטיוכוס השביעי ושל אחיו – דמטריוס השני. יצויין כי המטמון שחשפנו הוא עדות מרתקת לכך שאחד מבני האחוזה שחסך מהכנסותיו במשך חודשים והיה ככל הנראה צריך לעזוב את הבית מסיבה לא ידועה, הטמין את כספו בתקווה לשוב ולאסוף אותו. אך נראה שמזלו לא שפר עליו והוא לא חזר. מרגש לחשוב שמטמון המטבעות חיכה כאן כ-2140 שנה עד שחשפנו אותו מחדש.
ד"ר דונלד צבי אריאל, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות מספר בתגובה לממצאים כי המטמון שנחשף כולל 16 מטבעות בסך הכל. מכיל מטבע אחד או שניים מכל שנה בין השנים 126-135 לפני הספירה הנוצרית. בסה"כ יש בו ייצוג ל9 שנים עוקבות. נראה כי באיסוף המטבעות הושקעה מחשבה ולא מן הנמנע שהאדם שהטמין את המטמון היה אספן מטבעות, הוא פעל ממש כמו שבולאים ואספני מטבעות מנהלים אוספים כיום.
אברהם טנדלר עוד מוסיף ומספר כי ממצאי החפירה שלנו עולה שבמהלך התקופה החשמונאית הקימה משפחה יהודית אמידה על גבעה זו אחוזה חקלאית, בני המשפחה נטעו על גבעות סמוכות עצי זית וגפנים והם גידלו דגנים בעמקים.
בסמוך לאחוזה הולך ונחשף איזור תעשיה של האחוזה ובו בית בד ששימש להפקת שמן זית ומחסנים לאחסון השמן, בחלקות החקלאיות הסמוכות לאחוזה נחשפו עשרות גתות חצובות בסלע, אלו מלמדות על גידול הגפן ותעשיית היין במקום. בית האחוזה נבנה מקירות איתנים, כדי לספק בטחון מפני מסעות כיבוש ושודדים.
בחפירה נמצאו מטבעות ברונזה רבים שטבעו השליטים החשמונאים, ועליהם שמות אחד השליטים כגון יוחנן יהודה, יהונתן או מתתיהו ותוארו: כהן גדול וראש חבר היהודים. הממצאים מעידים כי האחוזה המשיכה לפעול לאורך התקופה הרומית הקדומה.
תושבי האחוזה הקפידו על דיני טומאה וטהרה. הם התקינו בישובים מקוואות טהרה והשתמשו בכלים מאבן קירטון אשר על פי ההלכה – אינם מקבלים טומאה.
בחפירה זו נמצא אף רמז לכך שתושבי האחוזה השתתפו גם במרד הראשון מול הרומאים אשר פרץ בשנת 66 לספירה. הרמז נמצא על גבי מטבעות מתקופה זו שנחשפו בשטח האחוזה ומצוין התאריך "שנת שתים" למרד, וכן הסיסמא "חרות ציון.
האחוזה המשיכה לפעול גם לאחר חורבן בית המקדש , בשנת 70 לספירה הנוצרית. נראה כי תושבי המקום לא התייאשו מהתקופה לעצמאות מרומא. הם התכוננו היטב ללחימה במסגרת מרד בר כוכבא אומר טנדלר. במהלך חפירת האחוזה ראינו איך לקראת המרד מילאו תושבי האחוזה את שורת חדרי המגורים הצמודה לקיר החיצוני באבנים גדולות ובכך יצרו חומה מבוצרת.
כמו כן בסמוך לשרידי האחוזה נמצאה מערכת שלמה של מנהרות מסתור שנחצבו בסלע מתחת לרצפות האחוזה. מערכות אלו חיברו בין בורות מים, בורות אחסון ואף חדרי מסתור. באחד משטחי החפירה הסמוכים נחשף מקווה טהרה מרשים ביופיו. כאשר העמקנו בחפירת המקווה, התגלה בפנינו פתח למערכת מסתור מסועפת שבתכולה נמצאו ממצאים רבים מזמן מרד בר כוכבא.
כל הממצאים הייחודיים ישומרו כפארק ארכיאולוגי בלב השכונה העתידית החדשה של מכבים מודיעין רעות.
מיקום חורבת אשון באתר עמוד ענן – לינק
אני די בטוח שהמטבע בתמונה האחרונה הוא דמטריוס הב', לא אנטיוכוס הז'. תבדקו את הנושא..