על פי עדויות אשר התגלו לראשונה באזור ירושלים, נראה כי 'מסע העונשין' המפורסם, אשר מוכר מהמקורות האשוריים ומהתנ"ך, הותיר עקבות בעקיפין גם בסמוך לירושלים | באותו מסע עונשין מפורסם, חרבו ערים רבות באזור שפלת יהודה | העדויות התגלו במהלך חפירות של רשות העתיקות במורדות שכונת ארנונה שבירושלים | במהלך חפירות אלו התגלו שרידים של לפחות שני מבנים מנהליים מתקופות עוקבות, אשר עשויות להעיד על הכבדת 'העול האשורי' ביהודה שלאחר המסע | עיקר הממצאים: יותר מ180 טביעות חותם הנושאות כתב עברי קדום אשר התגלו בחפירה | בין הטבעיות – נמצאו גם כאלה הנושאות את הכיתוב "למלך" של ממלכת יהודה.
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם , אסף פרץ, יולי שוורץ | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו (לחצו על התמונה להפעלה)
עדויות להשפעתו של 'מסע סנחריב' על כלכלת ממלכת-יהודה התגלו לראשונה באזור העיר ירושלים. העדויות התגלו בחפירות של רשות העתיקות באתר ארכיאולוגי עתיק השוכן במורדות שכונת ארנונה שבירושלים. חלק מהעדויות, מציגות מהלך שעבר המנהל היהודאי במהלך ימיו של המלך חזקיהו, בימי מסע המלך האשורי ולאחריו. עד כה, עדויות מסוג זה העוסקות במסע הענישה של מלך אשור בתגובה למרד יהודה בממלכה האשורית – היו מוכרות רק באזור שפלת יהודה.
החפירות שהתקיימו מזה תקופה באתר העתיקות הגיעו לסיומן לאחרונה. מכל תהליך החפירה אשר בוצע עד כה נחשפת תמונה לפיה מבנה המנהל היהודאי הראשון שהתקיים במקום, נחרב עד היסוד. בשיחה עם נריה ספיר, נתן בן-ארי ובנימין סטורצ'ן – מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות סופר: "גילינו שרידים של מרכז מינהל ממלכתי בעל משמעות גדולה מימיו של המלך חזקיהו – מלך יהודה, ואולי אפילו מתקופת ימי אביו – אחז.
המרכז שימש בשליש האחרון של המאה השמינית לפני הספירה הנוצרית, ולאחר מכן נחרב לגמרי. לאחר החפירות שהתקיימו באתר, מצאנו כי המבנה המדור נקבר באופן מכוון תחת גל אבנים עצום, ומעליו – הוקם מבנה אחר אשר חלש על השטחים החקלאיים אשר התפרסו ממזרח לשלוחת 'ארמון הנציב' – 'רמת רחל'. מבנה זה על פי הסברה נראה למרחוק ואנו מפרשים את השינוי הדרמטי הזה כאמירה של השלטון האשורי, אשר ביקש להעביר מסר פוליטי-מדיני לסביבה, לפיו – מבהיר מי 'בעל הבית', וזאת באמצעות החלפת מבנה המנהל וסדריו. האשורים עדיין היו מעוניינים בתוצרת ובמיסים אשר יהודה היתה יכולה לספק להם, ולכן אפשרו את המשך קיומו של המנהל היהודאי, אך תוך כדי שהם מכבידים את העול הכלכלי שעל ממלכת יהודה.
הפעילות המנהלית של ממלכת יהודה, כללה ריכוז וניהול מלאי גדול של תוצרת מחקלאיים מקומיים אשר העלו מיסים לממלכה אשר הובאה בקנקנים – אולי גם באגירה לימי מחסור. בנוסף, ידוע על ייצור יין במורדות ארנונה, ואולי אף שמן זית.
העדות לשינוי שעבר המנהל היהודאי בארנונה לאחר מסע 'סנחריב', ניכרת מחשיפתם של טיפוסי חותם שונים, המופיעים על גבי ידיות קנקנים שנמצאו במהלך החפירה באתר. טביעות אלו מעידות על שלבים שלטוניים מתקופות שונות.
מהמאה השמינית לפני הספירה הנוצרית, התגלו עשרות טביעות חותם הנושאות את הכיתוב "למלך", וכן עוד שבע עשר אשר נושאות שמות פרטיים בכתב עברי קדום. ידוע כי בין השמות על גבי טביעות החותם הפרטיות, על הקנקנים מופיעים – בין היתר השמות: מנחם יובנה, פקח תברא, צפן עזריהו, יהוחל שחר ועוד.
מי היו אותם אנשים?
האם מדובר באנשים בעלי הון רב מאותה תקופה? עשירי העיר? בעלי אחוזות ואדמות חקלאיות אשר החזיקו שטחים חקלאיים גדולים והיו הבסיס למנוע הכלכלה המצליח של הממלכה? או שמדובר בכלל בבכירי פקידות יהודאית?
על פי ממצאי החפירות במדרונות ארנונה, מתחזקת הסברה כי מערך הטביעות "הפרטיות" נושאות שמות, קשור למערכת מנהלית קצרת מועד, אשר היתה בשימוש לפני מסע סנחריב וכחלק מהכנות ממלכת יהודה – בראשות חזקיהו למרד באשור, אשר במהלכו ידוע כי הופסק תשלום המיסים לאימפריה האשורית.
מתחילת המאה השביעית לפני הספירה הנוצרית, דהיינו לאחר מסע סנחריב, התגלו עשרות רבות של ידיות קנקנים שהיו בעלות מאפיינים שונים מקודמותיהן. – נושאות טביעות למלך מהטיפוס המאוחר.
