במהלך חפירות ארכיאולוגיות מרוכזות המתבצעות על ידי רשות העתיקות בגליל, נחשף באתר הסמוך לציפורי , קמע מצרי כבן 3300 שנה.
כתב: אפי אליאן | צילומים: דינה גורני , מיקי פלג
במהלך חפירה ארכיאולוגית באיזור ציפורי , נחשף קמיע מצרי כבן 3300 שנה. החפירה מבוצעת במסגרת שבוע מרוכז לחפירות ארכיאולוגיות בגליל, זאת על ידי רשות העתיקות ובשיתוף 350 תלמידי שכבת י' מקרית החינוך אורט קריית ביאליק. החפירות במקום מתבצעות במסגרת פרויקט של חברת נתיבי ישראל לתכנון כביש גישה חדש לציפורי.
תלמידות שכבת י' של קריית חינוך אורט בקרית ביאליק חשפו קמיע מסוג חרפושית בן 3300 שנה, התלמידות הינן חלק משכבת כיתות י' אשר משתתפים בחפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות ברחבי הגליל. הפעילות הינה כחלק מפרויקט מחויבות אישית של משרד החינוך. מטרת הפרויקט הינה להגברת הזדהות הנוער עם הקהילה הסובבת אותו.
הפרויקט מתקיים בחפירות ארכיאולוגיות ב-6 אתרים שונים: טמרה זועבייה, מגדל העמק, ציפורי, שלומי, סנדלה ויקנעם. המשתתפים חופרים , מסננים ממצאים , חוקרים את המורשת התרבותית של הגליל ואף חושפים ממצאים מסקרנים מהתקופה הכלקוליתית (4500 לפני הספירה הנוצרית) ועד לתקופה המאוחרת יותר – התקופה העות'מנית.
נמרוד גצוב , מנהל החפירה במקום מטעם רשות העתיקות מספר , ההתרגשות מהפריט שנחשף היתה רבה, עיני התלמידות נצצו, כאשר ניגשתי לראות מה שנחשף, הופתעתי לגלות כי מדובר בקמיע מצרי. בדרך כלל כאשר מוצאים ממצאים כאלו בקברים. החפירה שלנו מתמקדת בתקופה קדומה יותר מזו של הקמיע, אותנו מסקרן לדעת איך הוא התגלגל לכאן.
ד"ר דפנה בן תור , אוצרת הארכיאולוגיה המצרית במוזיאון ישראל: המדובר בחרפושית מצרית מהתקופה הרעמססית , מימי השושלת ה-19 , ימי "תור הזהב" של מצרים הפרעונית. החרפושיות שימשו לרוב כקמיעות עבור מי שיכל להרשות לעצמו. ברוב המקרים שימשו כקמיעות קבורה, אך הן שימשו גם את החיים ורובן היו מחוברות במקור לטבעות.
גלעד צינמון , רכז החינוך של רשות העתיקות בצפון מספר: אפשר ללמוד הרבה בשיעורי ההיסטוריה, אך אין כמו למצוא דרישת שלום מהעבר בידיים – כדי להתחבר למורשת של הארץ הזו. רובם המוחלט של התלמידים סיפרו לנו כי זו הפעם הראשונה שהם פוגשים את העולם הארכיאולוגיה, ומרגש לראות את הסקרנות והעניין שהם מפגינים בחפירה.
רמי פורת, מנהל קרית החינוך אורט קרית ביאליק: יש חשיבות גדולה למעורבות קהילתית וחברתית של תלמידים, ובחשיפתם בפועל לעבר הארץ. בשנה הבאה יסעו התלמידים שלנו במשלחת לפולין ואנו רואים בחפירה הארכיאולוגית חלק מההכנה שלהם למסע. רוב התלמידים שלנו נולדו בארץ ונכון שיכירו את ההיסטוריה של הארץ שלהם, לצד ההיסטוריה של העם היהודי כולו.
ההשתתפות בחפירות הינה נדבך נוסף של העצמת ערך הנתינה, לצד הקניית ערכי המורשת.
ניסים פרץ , מנכ"ל חברת נתיבי ישראל מספר על הפרוייקט לשדרוג התשתיות בצפון הארץ, המהלך הינו חשוב ואסטרטגי, הוא נעשה תוך שמירה על העבר והמורשת ההיסטורית, כמו בכלל הפרויקטים שמבצעת החברה ברחבי הארץ. התגלית ההיסטורית החשובה מזכירה לנו את השליחות הציונית שבה אנו עוסקים , פיתוח מדינת ישראל ותשתיות התחבורה שלה.
