מרכז ארכיאולוגי עבור פסיפס לוד יוצא לדרך! אבן פינה הונחה למרכז ע"ש שלבי וייט ולאון לוי בלוד, לשם תצוגת פסיפס מהמרהיבים שנמצאו עד כה בארץ
כתב: אפי אליאן | צילומים: SKYVIEW , ניקי דוידוב , יניב ברמן | הדמיות מבנה: אדריכל עמית נמליך
הקמת המרכז להצגת הפסיפסים – מהמרהיבים שנמצאו עד כה בישראל , מתבצעת בשיתוף פעולה של קרן לאון לוי ושלבי וייט עם עיריית לוד ורשות העתיקות , מדובר בפרויקט ייחודי שיציג את הממצא הארכיאולוגי ברמה העולמית באתרו – בתוך מבנה מודרני.
💡 תזכורת: לפני כשנתיים פירסמנו כתבה אודות חשיפת פסיפס ייחודי בלב העיר לוד. החפירה התקיימה במקום, לשם הקמת אותו מבנה עליו מסופר בכתבה זו, רק שבעת החפירה והסדרת הבסיס למבנה זה – גילו פסיפס נוסף מרהיב לא פחות. מאחר הממצאים במקום הוחלט לשמר גם את הפסיפס ה"חדש" יותר לתוך המבנה העתידי. ניתן לקרוא את הכתבה המדוברת כאן
אבן הפינה ל"מרכז ארכיאולוגי פסיפס ע"ש שלבי וייט ולאון לוי" הונחה בשבוע האחרון באמצעות טקס חגיגי אותו ארגנו רשות העתיקות יחד עם ראש עיריית לוד – עו"ד יאיר רביבו ויחד עם התורמת להקמת המרכז – גב' שלבי וייט.
פסיפס לוד (הראשון שנחשף באתר) הוצג עד היום בפני מאות אלפי מבקרים בשלל מוזיאונים חשובים בעולם, בניהם המטרופוליטן , מוזיאון הלובר והארמיטז'. כעת חזר לארץ ועתיד להיות חלק ממבנה תצוגה אשר יוקם בעתיד הקרוב בעיר לוד.
הפסיפס המדובר, התגלה לראשונה באופן מפתיע בשנת 1996 , כאשר מרים אבישר מרשות העתיקות ביצעה חפירת הצלה לממצאים ארכיאולוגים בשטח שהיה אמור להיות לשם הרחבת רחוב החלוץ בעיר. הפסיפס שנחשף במקום תוארך לתקופה הרומית (סוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה הנוצרית). בעת חשיפתו , הוחלט לאחר תיעוד הממצא לכסותו מאחר שלא היה תקציב ברשות. מספר שנים לאחר מכן , שנת 2009 , רשות העתיקות מצאה תקציב הודות לקרן לאון לוי ושלבי וייט והוחלט לחשוף את הפסיפס ואף להוציאו מהמקום לצורך שימור. בתום השימור יועד להחזרה למקום במסגרת מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי.
הפסיפס, שנמצא יוצא דופן באיכות בנייתו, בתכניו ובמצב השתמרותו, שימש למעשה כחלק מרצפת טרקלין של וילה שהיתה במקום. המיקום של הוילה היה חלק משכונה של בני אמידים שהיתה בלוד בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית. אורכו של הפסיפס נאמד באורך של כ-17 מטר ורוחבו כ-19 מטר.
הפסיפס מורכב מ"שטיחים" צבעונים אשר בהם מפורטים בפירוט בעלי חיים שונים , יונקים – ציפורים – דגים ואף צמחים וכלי שיט למינהם. מבחינת פרטי הפסיפס ניכר כי מושפע מפסיפסי צפון אפריקה. מעניין ליין שבניגוד לפסיפסים אחרים מהתקופה – בזה לא מופיעים כלל תיאורים של בני אדם. דרומית לפסיפס זה נמצא פסיפס צבעוני נוסף שהיה אף הוא חלק ממבנה הוילה וישולב בנוסף לפסיפס הראשון גם במבנה המוזיאון.
אתר הפסיפס והמיקום בו עתיד לקום המוזיאון , נמצא בצפון מזרח העיר לוד, בסמוך לכניסה מצומת גינתון. לצומת זו ישנה גישה נוחה משדה התעופה בן גוריון ומשניים מהכבישים המרכזיים בארץ. כביש מספר 1 המקשר בין תל אביב לירושלים, כביש מספר 6 המחבר בין צפון הארץ לדרומה. מיקום האתר המרכזי מאפשר רמת נגישות גבוהה ומהוה את הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי. מיקומו אף יאפשר לקשור אותו למסלול תיירותי שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר.
הפסיפס עתיד להיות מוצג באתרו לקהל הרחב ולתושבי לוד בפרט , מטרת המרכז – לאפשר לקהל המבקרים במקום לראות ולחוות את הפסיפס מזוויות שונות ולהתרשם מיופיו הייחודי. המרכז יבקש לחבר את התושבים למורשת התרבותית החשובה של עירם. מדובר בפרויקט ייחודי של הצגת ממצא ברמה העולמית באתרו שלו , תוך שימוש במבנה מודרני המכבד ומתקשר עם הוילה שבה שכן הפסיפס בעבר.
ראש עירית לוד – עו"ד יאיר רביבו מספר בהמשך לאירוע: אחרי 21 שנה הגענו ליום הגדול שבו אנו מניחים את אבן הפינה למרכז הארכיאולוגי פסיפס על שם שלבי וייט ולאון לוי. האירוע מהווה מוקד לגאווה מקומית וחיבור להיסטוריה רבת השנים של העיר לוד העתיקה בעולם! בקרוב מאוד – החלום שלנו בעיר אשר כולה פסיפס של תרבויות , יתגשם לנגד עיננו כאשר ייחנך בלוד אחד המוזיאונים החשובים אשר יציב את לוד במפת התיירות הלאומית. המרכז החדש עתיד להוות חזית מכובדת ונקודת כניסה מרשימה לעיר. אין ספק כי יחבר את המבקרים למסלול תיירותי אשר יכלול אתרים היסטוריים מרהיבים שאנו משקמים במסגרת פיתוח העיר העתיקה, בניהם חאן אל ח'ילו , בית הקשתות , השוק העירוני המפורסם שלנו וכן מוזיאון התנאים ובית עירייה חדש שאנו מקימים. בשם כל תושבי העיר אני שמח למסור את תודתי לתורמת היקרה – גברת שלבי וייט ולמנהל רשות העתיקות ולכל הצוות המקצועי על השותפות. העיר לוד מתחדשת!
התורמת לבניית המוזיאון – הגברת שלבי וייט מסרה בהמשך לאירוע "מוזיאון לוד יהיה הגשמת חלום אשר נולד שבעלי לאון לוי ואני ראינו לראשונה את הפסיפס המרהיב לפני כ-20 שנה. היוזמה הזו לא היתה יכולה לצאת לפועל ללא התמיכה החזקה של קהילת לוד ורשות העתיקות.
ישראל חסון – מנהל רשות העתיקות אומר לסיום כי לאחר 20 שנות התמדה של רשות העתידות יחד עם שותפה נחושה ונאמנה, אשר בעיני היא ידידית הארכיאולוגיה הישראלית – הגב' שלבי וייט, זכינו למפגש הנהגה עירונית ראוייה ומחויבת בלוד. אני שמח שנזכה את אזרחי הארץ והעולם ליהנות מהנכס התרבותי שהמתין לנו כ-2000 שנה בסבלנות גמורה. על מנת שנוכל להעניק לו את הכבוד הראוי.
רשות העתיקות הביאה לביטוח בפרויקט זה את כל מגוון יכולותיה המקצועיות, החל מפיקוח דרך חפירה ארכיאולוגית זהירה, אחראית ומקצועית וכלה ברמת שימור מהגבוהות בעולם ועל כך יבורכו עובדיה!.
האנשים מאחורי הקלעים:
- אדריכל הפרויקט: עמית נמליך
- מנהלת הפרויקט: אדר' לילך גינת נוימרק, משרד 'מעשה שימור'
- ניהול הפרויקט מטעם רשות העתיקות – רענן כסלו, ראש מינהל שימור
- ניהול הפרויקט מטעם עיריית לוד – עו"ד בן מיוסט, מנכ"ל החברה הכללית לוד
קישור למיקום הפסיפס באתר "עמוד ענן" – לינק
