אחד מהמבנים המוכרים המאפיינים את העיר יפו הינו מגדל הניצב במרכז הרחוב הראשי של העיר. מדובר במגדל שנבנה בשנת 1903 לכבוד חגיגות היובל – 25 שנות כהונתו של הסולטן העות'מני עבדול חמיד השני. המגדל הינו אחד משישה מגדלים דומים שנבנו בארץ ישראל ואחד ממאה מגדלים שנבנו ברחבי האימפריה העות'מאנית. ברוכים הבאים למגדל השעון של יפו
כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן, ארכיון המדינה
אבן הפינה הראשונה של מגדל השעון בכיכר העיר יפו הונחה בשנת 1900, בנייתו ארכה כ-3 שנים. המגדל היה אחד משישה מגדלי שעון אשר נבנו ברחבי ארץ ישראל כחלק מציון יובל 25 לשנות כהונתו של הסולטן העות'מני עבדול חמיד השני. המבנה הוקם במוך לתחנת המשטרה ביפו (קישלה) ומסגד מחמודיה בטיילת חומות הים.
מגדל השעון הוקם כחלק מציון 25 שנים לכהונתו של הסולטן העות'מאני עבדול חמיד השני אשר שלט באימפריה העות'מאנית משנת 1876 ועד להדחתו בשנת 1909.
המגדל הוקם על ידי מוריץ שיינברג שהיה שען וצורף יהודי מהעיר יפו. המגדל שהיה חלק מתוכנית הקמה של 6 מגדלים דומים ברחבי ארץ ישראל הוקם על ידי כספים שנתרמו על ידי תושבי העיר – יהודים וערביים כאחד ומי שפיקד על איסוף הכספים היה יוסף בק מויאל אשר היה סוחר מצליח בקרב העיר יפו והיה אחראי גם על הקמתה של כיכר השעון עליה ניצב המגדל.
אבן הפינה להקמת המגדל ביפו הונחה בתחילת ספטמבר לשנת 1900 במעמד של בכירי פקידי הממשל ונציגי הדתות השונים. משך בנייתו של המגדל ארכה כ-3 שנים ובסיומם הותקנו באש המגדל שני שעונים. בקומה השניה של המגדל הותקן לוח הנושא את חותמו של הסולטן עבדול חמיד השני.
על המגדל
המגדל ברובו נבנה מלבנים העשויים אבן כורכר. המבנה הוקם בסגנון אדריכלות עות'מאנית. ראש המגדל הינו בכיסוי של לוחות נחושת, מה שמקנה להם את הגוון הירקרק המוכר בשל תהליך ההתחמצנות של הלוחות. במגדל מותקנים שני שעונים כאשר אחד על הצד הדרומי ואילו השני במקביל – על הצד הצפוני, השעונים מצלצלים אחת לחצי שעה.
המגדל הינו בעל 3 קומות, וגובהו כ-28 מטרים עד קצה קודקודו. הקומה הראשונה של המבנה גבוהה משמעותית מיתר הקומות, זו נמדדה לגובה של 6.9, הקומה השניה הינה כ-4.3 מטרים בלבד.
במהלך השנים נעלמו בנסיבות לא ברורות שלוש מתוך ארבעת לוחות החותם של הסולטן, במקומם הותקנו לוחות זכוכית כרפליקה של המקורי ואילו היחידי שנותר שוחזר בידי אנשי רשות העתיקות במהלך שיפוץ שבוצע במגדל.
הקמת המגדל בכיכר העיר היתה נקודת מפנה לתרבות המקומית, עד בניית המגדל צלילי הפעמונים היחידים שפעלו היו של צריחי כנסיות שהיו בסביבה. לאחר הקמת המגדל "האזרחי" הראשון בעיר היתה זו נקודת שינוי לכיוון של חברה אזרחית.
סביב השעון הוקמה כיכר העיר הגדולה, מה שהוביל לשגשוג והתפתחות של האזור היה שלב הריסת החומות שניצבו בעיר. באזור המגדל פעלו שווקים , הוקמו בתי ממשל ושאר עסקים. כיכר מגדל השעון הפכה לנקודה המרכזית ביותר בעיר יפו, אשר ממנה אף יצאו הנסיעות של התחבורה הציבורית דאז לרחבי ארץ ישראל – ממש כמו התחנה המרכזית של ימינו.
שיפוץ ושימור מגדל השעון
במהלך שנת 1965 מגדל השעון עבר שיפוץ לראשונה, מי שיזמה את השיפוץ היתה עיריית תל אביב – יפו אשר הביאה להתקנת שני שעונים חדשים בראש המגדל, הותקנו בו סורגים חשים ועבודות נוספות שבוצעו על ידי האמן אריה קורן.
השעונים הוחלפו בחדשים מאחר שהמגדל הוזנח במשך שנים רבות והמחוגים פסקו לפעול.
כ35 שנה לאחר מכן שופץ המגדל שוב – שנת 2001 על ידי האדריכלים רלי פרטו, אייל זיו ואיתן עידו וזאת ביוזמה של החברה הממשלתית לתיירות יחד עם עיריית תל אביב יפו. במהלך עבודות שימור ושחזור אלו אגב – אותר המנגנון המקורי של השעון והפעמון.
מגדל השעון קיים עד היום במקומו, סביבו כיכר העיר עדיין כפי שהיתה במשך שנים רבות עם עסקים ובתי מסחר מגוונים.
קישור למיקום המגדל בעמוד ענן – לינק
