מספר קילומטרים בודדים מהגבול מול רצועת עזה, שוכן לו קיבוץ הקרוי על שמו של ברל כצנלסון אשר היה ממנהיגי תנועת העבודה בארץ ישראל. הקיבוץ היום שוכן בשטח אליו הועבר לאחר קום המדינה, אך במקור, הקיבוץ הראשוני נבנה מספר קילומטרים מערבה משם וכמעט לא נותר ממנו זכר. במקום נותר בית ביטחון ומגדל מים ישן.
ברוכים הבאים לוואדי נחאביר (או קיבוץ בארי הראשון)
בראשית (מבצע 11 נקודות)
קיבוץ בארי הנוכחי של היום, הינו גלגול שני בחיי הקיבוץ על שמו של ברל כצנלסון. מקור השם בארי היה בשל שמו הספרותי של ברל, אשר היה ממנהיגי תנועת העבודה בארץ ישראל. קיבוץ בארי הראשון הוקם בשנת 1946 כחלק ממבצע "11 נקודות" שהחל בליל ה-5/11 מיד עם מוצאי יום הכיפורים.
פעולת מבצע "11 נקודות" היתה יוזמה של הסוכנות היהודית על מנת ליצור הכללה של ישובים יהודים בשטח הנגב עבור גבולותיה העתידיים של מדינת ישראל.
הקיבוצים שנבנו כחלק מהמבצע 11 הנקודות הינם:
- קיבוץ אורים
- קיבוץ בארי
- קיבוץ גלאון
- קיבוץ חצרים
- כפר דרום
- קיבוץ משמר הנגב
- נבטים
- קדמה
- שובל
- תקומה
- נירים
נותרו מאחור
לאחר קום המדינה ומלחמת העצמאות, ננטש הקיבוץ בארי הראשון בשל מיקומו הבעייתי והשטחים החקלאיים הסמוכים שלא היו כל כך פוריים כפי שציפו. חברי הקיבוץ החלו בחיפוש אחר שטחים בעלי אדמה פוריה אשר יוכלו להניב גידולים חקלאיים איכותיים. לאחר חיפושים קדחתניים מצאו שטח שכזה אשר נמצא במרחק של כ-3 קילומטרים בלבד דרום מזרחית. בשל מציאת השטח החדש, עקרו התושבים לאזור החדש ולשם העבירו את מה שהיה ניתן ובנו בהתאם מבנים חדשים להפעלת הקיבוץ במיקומו החדש.
מה שנותר עד היום מהקיבוץ הראשוני הינו, בית בטחון בעל שתי קומות (מיקי מאוס) ומגדל מים בגובה דומה הניצב לו בסמוך.
בית הביטחון שימש בראשית דרכו למקום תפעול של המפקדה הביטחונית של בארי. מעט כלי הנשק שסופקו לתושבים אוכסנו במבנה המבוצר, במקביל לציוד הקשר עם הקיבוצים השכנים והציוד הרפואי הדל שהיה באותה עת. המבנה נראה כאחד שעבר מלחמות לא מעטות, סימני הירי ניכרים על פניו היטב, אך זה עדיין עומד וניצב על הגבעה מעל הואדי בגאווה ועוצמה.
לצידו, ניצב מגדל מים ששימש בשנות השלושים והארבעים כמגדל תצפית לעבר הסביבה, ממנו ביצעו איתותים לעבר קיבוצים שכנים וכמובן עקבו אחרי כנופיות ומחבלים שניסו מפעם לפעם לפלוש לשטח הקיבוץ.
בסמוך למבנה והמגדל ישנו חפיר כמעט ברמה של בונקר, אשר שימש במהלך מלחמת העצמאות כנקודת ירי ותגובה לעבר האויב שאיים לכבוש את השטחים. במהלך מלחמת העצמאות, הבינו המקומיים כי לא יהיה בטוח לשהות בשטח המגדל או המבנה ולכן עזבו אותם אותם לטובת אותם חפירים.
איך מגיעים?
מיקום המבנים הינם מערבית לקיבוץ בארי הנוכחי, הדרך המובילה את המקום הינה דרך בטון סלולה מתקופת המנדט הבריטי. הדרך כמובן לא תוחזקה מאז שנות הארבעים ומצבה בהתאם. ניתן לנסוע עליה באמצעות רכבים פרטיים אך מומלץ לנהוג בזהירות ואיטיות יחסית על מנת לא לגרום נזק לרכב.
מגיעים לקיבוץ בארי דרך כביש 232 עד לכניסה לקיבוץ, בטרם נכנסים בשער הקיבוץ ישנה פנייה ימינה המקבילה לגדר הצפונית של בארי, משם ממשיכים לאורך הכביש בטון הישן, לאחר נסיעה של כ-10 דקות (מהירות נסיעה איטית) מגיעים לצומת T , בצומת זאת פניה שמאלה תוביל אתכם למפעלי הגופרית הנטושים משנות הארבעים ואילו פניה ימינה תוביל אתכם למבנים המדוברים.
בהמשך לאותו כביש לאחר שפניתם ימינה, ישנו אתר נוסף הקרוי האנדרטה לחללי אנז"ק ממלחמת העולם הראשונה, האנדרטה שהיא גם מגדל תצפית מעוצב מהווה תצפית מרהיבה על שטחה של רצועת עזה ממש במרחק נגיעה.
בצד מפעלי הגופרית, ישנם גם שרידי מחסנים מהתקופה הבריטית, בה אכסנו הבריטים את התחמושת במבואות בצורת "ח" , זאת על מנת למנוע התלקחות של תחמושת במעבר אש מאחת לשניה.
בתקופת האביב, כל המקום פורח בצורה מדהימה שלא נראית בכל מקום אחר בארץ. מומלץ מאוד.
גלריית תמונות – צילום: אפי אליאן
יש מספר טעויות דורשות תיקון:
גרעיני המייסדים הם הצופים ב' מחיפה והנוער העובד משכונת בורוכוב. בהמשך הצטרף גרעין של העליה ה"בבלית" מעירק.
בגבעה ממול יש תעלות קשר (לא חפיר) שהובילו אל העמדה שהיתה שם.
המבנים היחידים היו מגדל המים ובית הבטחון. השאר היו צריפים שהוקמו בטכנולוגיית "חומה ומגדל", כלומר היו מוכנים מראש ורק הורכבו במקום.
ד"ר נילי בר סיני
ארכיון בארי