הפעם עדכון על ממצאים מרתקים היישר מוילנה אשר בליטא | קירות מעוטרים בדגמי פרחים לצד עמודי ענק שהופלו ונקברו תחת הריסות של ביתה כנסת הגדול בוילנה | בית הכנסת נחרב על ידי הנאצים ובהמשך הושמד לגמרי בידי השלטונות הסובייטים | בחפירות המתקיימות מזה תקופה, חשפו החוקרים את רצפת אולם התפילה המרכזי | בחפירות קודמות באתר הארכיאולוגי, נחשפו שני אגני בטון עצומים אשר שימשו את בית המרחץ והמקוואות | מאגרים אלו הבטיחו אספקת מים טהורים (הלכתית) עבור צרכי הקהילה היהודית של וילנה
כתב: אפי אליאן | צילומים: רשות העתיקות | וידאו: רשות העתיקות | הדמיה של בית הכנסת: UAB Inlusion Netforms
כתבת וידאו – לחצו על התמונה להפעלה
החפירות באתר מתקיימות על ידי רשות העתיקות יחד עם אגודת הארכיאולוגיה הליטאית, קרן ‘הרצון הטוב’ והקהילה היהודית של ליטא. החפירות מתקיימות מזה תקופה ואף בימים אלה.
תגליות עתירות חשיבות נחשפות בשבועות האחרונים במהלך חפירות ארכיאולוגיות לשם גילוי שרידיו של בית הכנסת הגדול בוילנה, בית כנסת שמקורו במאה ה-17 לספירה הנוצרית ואשר נחרב במהלך תקופת השואה. החפירות במקום מתקיימות מזה חמישה עונות וכעת בחפירה הנוכחית, נחשפה בפעם הראשונה – רצפת בית הכנסת הגדול. רצפה זו הסתבר, עוטרה בדגמי פרחים בגוונים אדום לבן ושחור. בנוסף לחשיפת הרצפה, נחשף גם חלק מ’עזרת הנשים’ של בית הכנסת ואף מאגרי מים עצומים אשר שימשו להזנת ‘מים כשרים’ למקוואות הטהרה אשר שימשו את הקהילה.
במהלך חישוף רצפת בית הכנסת העתיק, התגלה גם אחד מעמודי הענק אשר היו חלק מהמראה האייקוני של במת התפילה של בית הכנסת. העמוד נמצא כאשר הוא שוכב על צידו, לאחר שבמהלך חורבן בית הכנסת בידי הנאצים, הופל ונהרס. מראהו של העמוד מהווה עדות לעוצמת החורבן וההרס המכוון שעבר המקום לאחר כשלוש מאות שנות פעילות בהן היה פעיל באופן רצוף.
בחפירות התגלו גם חלק מקירות בית הכנסת ונמצא כי גם הם היו מעוטרים. בחפירה שהתקיימה לאחרונה במקום נחשף קטע מקיר בית הכנסת, אשר גם עליו דגמי עיטורים בגוונים של כחול ואדום.
על בית הכנסת הגדול של וילנה
בית הכנסת הגדול והמפואר של וילנה, הוקם במהלך המאה ה-17 לספירה הנוצרית. בית הכנסת הוקם בסגנון הרנסנס-בארוק והיה למבנה העתיק ובעל המשמעות הגבוהה ביותר עבור יהודי ליטא, עד כאשר הורחב במהלך תקופת השואה.
כאשר בית הכנסת היה פעיל, עוד בימיו הטובים, המבנה המרשים היה מוקף במארג של מבני מקוואות ומבנים קהילתיים אשר היו למרכז גדול של לימוד תורה וענייני קהילה. כל מתחם זה היה ל’לב הפועם’ של התנועה היהודית הליטאית. במתחם כולו פעלו לפחות 12 בתי כנסת ובתי מדרש, כמו כן בניין מועצת הקהילה, בית הרב אליהו – המוכר גם בשם ‘הגאון מוילנה’, דוכנים לממכר בשר כשר וכמובן את בניין ספריית “שְטרָאשוּן” המפורסמת.
בית הכנסת, אשר היה קדוש מאין כמותו עבור יהודי ליטא, נבזז ונשרף בידי הגרמנים הנאצים. אך לא רק אז, אלא גם בהמשך, שרידיו החרוכים נהרסו כליל על ידי השלטונות הסובייטים ובמקומו: הוקם במקום בית ספר מודרני.
נחשף בפעם הראשונה אחרי שנים רבות
כאשר החלו לבצע את העבודות בשטח, עוד בשנת 2015, ביצעו סקר רדאר חודר קרקע, אז ראו שרידים משמעותיים של בית הכנסת מתחת לפני השטח. מאז החלו העבודות במקום ועד כה בוצעו חמש עונות חפירה באתר, כאשר כל אחת חושפת עוד טפח בעברו העשיר של המתחם.
בשיחה עם מנהלי החפירה, ד”ר יוחנן (ג’ון) זליגמן מרשות העתיקות ו יוסטינאס ראקאס מאגודת הארכיאולוגיה הליטאית נמסר: השרידים המפוארים שאנו חושפים, בימת בית הכנסת שהתגלתה בעונת החפירה הקודמת, כמו כן העיטורים הצבעוניים של הרצפה והקירות – מקימים לחיים רגעים בחיי קהילה תוססת שגוועו באחת.
העושר והחיות שאנחנו פוגשים באתר, לצד עדויות לחורבן על פי שרידי עמודי ענק מרשימים אשר קרסו במהלך הרס בית הכנסת בידי הנאצים והרוסים, מספרים את סיפורה הטראגי של קהילה שחיה כאן במלוא איתנה ואיננה עוד.
בשיחה עם אלי אסקוזידו – מנהל רשות העתיקות נמסר: החפירה החשובה המתנהלת בליטא במהלך השנים האחרונות, מבוצעת בהובלת צוות ארכיאולוגים מרשות העתיקות וליטאים, מקבלת משנה חשיבות בשנה זו, לאחר ה-7 באוקטובר אל מול האנטישמיות הגואה וניסיונות הסילוף וההכחשה. לזו עומדת אמת אחת – בלתי ניתנת לכיסוי, פשוטה וטראגית, אשר מספרת את סיפורה של קהילה שלמה ומפוארת אשר נכחדה בשל שנאת יהודים. לעולם לא עוד!.
