וידאו

שרידי המסגד שנחשפו מתוארכים כבני 1200 שנה לפחות, אשר היה פעיל ככל הנראה במהלך התקופה האסלאמית הקדומה. המסגד נחשף לאחר שבוצעו חפירות במקום לטובת הקמת שכונת מגורים חדשה בעיר רהט.

בשיחה עם ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן ושחר צור – מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות מספרים על הממצאים:

מסגד כפרי מקומי מתקופה קדומה זו הינו ממצא נדיר ביותר במזרח התיכון ובכלל בעולם כולו, ובפרט באזור שמצפון לבאר שבע, בו לא נתגלה מבנה דומה עד כה.

צילום אווירי: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

בתקופה האסלאמית הקדומה ידוע על קיומם של מסגדים קדומים בירושלים ובמכה – המקום המקודש ביותר לאסלאם, אך כאן ישנה עדות לבית תפילה קדום אשר נראה כי שימש את החקלאים תושבי האזור.

במקום נמצאו שרידי מסגד פתוח לשמיים – מבנה מלבני ובו "מחרב" – שהינה גומחת תפילה אשר פניה לעבר דרום – כיוון העיר מכה. מאפיינים אלה, מעידים על שימושו של המבנה לפני מאות רבות של שנים.

בחפירות השתתפו נערים ותושבי העיר - צילום: רשות העתיקות — בחפירות השתתפו נערים ותושבי העיר – צילום: רשות העתיקות

בסמוך לשרידי המסגד העתיק, נחשפו גם שרידי בית חווה משלהי התקופה הביזנטית (המאה ה6-7 לספירה הנוצרית). בתחומי החווה העתיקה נמצאו שרידי מבנים שחולקו לחדרי מגורים, חצרות פתוחות, מתקני אכסון ואף מתחמים ששימשו להכנת מזון ובהם טבונים ותנורי אפיה.

מנהלי החפירה מספרים כי אתרים אלו היו חלק מהמערך החקלאי שהתקיים בתקופתו בצפון הנגב בתקופות הקדומות. הקרקע במקום התאימה לגידול תבואות ובאמצעות שימוש במי התהום בנחלים הצליחו למשוך מתיישבים רבים שביקשו לעסוק בחקלאות.

פרופסור גדעון אבני – מומחה לתקופה ברשות העתיקות מספר על הממצאים: מדובר באחד המסגדים הקדומים ביותר המוכרים מתקופת ראשית הגעת האסלאם לארץ ישראל, לאחר הכיבוש הערבי של שנת 636. עצם מציאתו של מסגד בסמוך ליישוב חקלאי בין באר שבע לאשקלון מצביעה גם על תהליכי השינויים התרבותיים והדתיים שחלפו על הארץ במעבר מהתקופה הביזנטית לתקופה המוסלמית הקדומה. גילויים של היישוב ושרידי המסגד בצידו תורמים משמעותית ללימוד תולדות הארץ בתקופה סוערת זו.

על פי המקורות ההיסטוריים האסלאמיים, מיד לאחר הכיבוש חילק השלטון המוסלמי החדש נחלות אדמה נרחבות לפקידיו הבכירים ובהם לעומר אבן אל ערץ – אחד מראשי הצבא הערבי אשר כבש את ארץ ישראל וסוריה.

אנו מקווים כי המשך החפירות באתר יענה, אולי – על שאלת ייסוד היישוב המסגד שבצדו והקשר שלו לכובשים הערביים של ארץ ישראל.