הגשמים העזים ששטפו את ארצנו בשבועות האחרונים הביאו לדרישת שלום מהעבר. שני פסלוני חרס עתיקים בדמות סוסים התגלו בחודש האחרון בצפון הארץ. הפסלונים נחשפו בשני אתרים שונים על ידי אזרחים אשר דאגו להעביר הממצאים לרשות העתיקות.
כתב: אפי אליאן | צילומים: קלרה עמית, ניר דיסטלפלד
כתבת וידאו
שתי צלמיות יפות של סוסים התגלו במהלך החודש האחרון בצפון הארץ. שני הפסלונים נמצאו על ידי שני אזרחים באתרים שונים – האחד באיזור כפר רופין ואילו השני בסמוך לתל עכו. הפסלונים תוארכו כאחד ששייך לתקופת ממלכת ישראל – דהיינו כבן 2800 שנה ואילו השני תוארך לתקופה ההלניסטית, מה שמביא אותנו לגילו – כבן 2200 שנה. הפסלים המיוחדים הועברו לאוצרות המדינה ואילו רשות העתיקות תעניק למוצאים תעודת הוקרה על אזרחותם הטובה.
את הפסלון מכפר רופין מצאה איילת קידר – גולדברג, היא מספרת: באחד מסופי השבוע האחרונים יצאתי עם בנותי מאיה והדס ללקט פטריות בסמוך לכפר רופין. איילת, שעצמה ארכיאולוגית ברשות העתיקות חיפשו אחר פטריות, וכשלא מצאו טיילו בסביבה. במהלך הטיול אחת מבנותיה הרימה את הפסלון היפה הזה מאדמה. איילת מיד זיהתה כי מדובר בצלמית קדומה מתקופת הברזל – הידועה גם כתקופת ממלכת ישראל. מציאת הפסלון הביאה להתרגשות רבה. מדובר בממצא מרתק ומרהיב ביופיו.
ד"ר עדי ארליך מאוניברסיטת חיפה ביחס לממצא: צלמיות הסוסים היו מאוד נפוצות בארץ ישראל במהלך האלף הראשונה לפני הספירה הנוצרית (תקופת הברזל), כשכן בתקופה זו גדל השימוש בסוסים מאוד, סוסים שימשו בעיקר לצרכי ניידות. אנו מוצאים עדויות כתובות לכך גם בתנ"ך. למשל: בסיפור יציאת מצרים בו מוזכרות מרכבות פרעה ופרשיו, דוגמה נוספת: במלחמת ברק ודבורה מול סיסרא, כאשר מרכבות הברזל של צבאו טבעו בבוץ. בתקפה זו הסוסים פוסלו כאשר עליהם ישבו רוכבים או בלעדיהם. החל מהתקופה הפרסית, תמיד לוו הסוסים בפרשים הרוכבים עליהם. עוד מוסיפה ד"ר ארליך כי: הסוסים הופיעו כפסלונים או בתור כלים לנוזל שעוצבו בצורת סוס.
מדוע בעצם נהגו לפסל סוסים ואת הפרשים עליהם? יש מי שחושב שהרוכבים שפוסלו על הסוסים מייצגים אלים ויש כאלה שמשערים שהם מדמים פרשים גיבורים בעלי אופי צבאי. ישנה פרשנות נוספות שבה הרוכבים מייצגים אנשים שהיו בעלי מעמד חברתי גבוה, שכן לא כל אחד היה יכול להרשות לעצמו להחזיק סוס – ממש בדומה למי שמחזיק ברשותו רכב יוקרה בימים אלו. לציין כי באזורנו כמעט ורק גברים תוארו בצלמיות שהם רוכבים על סוסים – זאת בעוד שנשים תוארו בהקשרים של פוריות, אימהות, מיניות ועוד. דבר זה מעיד על התפקידים המגדריים בחברה בעת תקופת הברזל, כך מציינת ד"ר ארליך.
הצלמית מצאו הילדות ואימן באזור כפר רופין מציגה ראש סוס כאשר על צווארו ניכרת ידו של הרוכב. צלמית מסוג זה אופיינית בעיקר לתקופת הברזל ב' ובעיקר מאות ה7-9 לפני הספירה הנוצרית. הייחוס לתקופה זו הינו לפי הסגנון שלה, בנוסף הפסים האדומים המקשטים אותה ואף סימני המושכות והרתמה. על ראש הסוס וחלק מצווארו הוצמדו תוספות העיניים, הרעמה המצוירת כפסים חרוטים, אוזניים ויד שמאל של הרוכב האוחזת את הסוס וצבועה בגוון אדום.
צלמית סוס נוספת נחשפה בצפון הארץ, על ידי תושב העיר עכו – מיכאל מרקין כאשר טייל בתל הקדום בעיר. הצלמית שמצא, מתוארכת לתקופה ההלניסטית – מאות 2 – 3 לפני הספירה הנוצרית. על הסוס שמצא הודבקו תוספות לשם תיאור הרתמה, האוזניים, הרעמה הצבועה באדום ועוד. במקרה זה גם גוף הסוס לא שרד, אך ד"ר ארליך שבחנה את הממצא מספרת כי רוב הסוסים המוכרים מתקופה זו מופיעים עם רכב על גביהם.
ניר דיסטלפלד – מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות מספר: הגשמים העזים ששטפו את ארצנו לאחרונה חושפים מדי פעם ממצאים ארכיאולוגים אשר נמצאים קרוב לפני השטח. לעיתים גם בעלי חיים כמו דורבנים ושועלים דוחפים ממצאים עתיקים שהיו טמונים בעומק הקרקע. אנו קוראים לאזרחים לעזור לחבר את הפאזל ההיסטורי של כולנו ולדווח כאשר הם מוצאים ממצא עתיק. חשוב למסור דיווח מדויק ככל שניתן על מיקום הממצא בזמן אמת, זאת על מנת שנוכל למצות את המידע הארכיאולוגי מהאתר.
