שרידי בית מלאכה לייצור סבון משמן זית התגלה לאחרונה בחפירות ארכאולוגיות בעיר רהט שבנגב. על פי רשות העתיקות המקום היה פעיל לפני כ-1200 שנה ושימש לפרנסתם של בעלי החווה אשר בשטחם בוצע ייצור הסבונים. בנוסף במקום נמצאו לוחות משחק עתיקים בהם משחקים גם כיום
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלגם – רשות העתיקות | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו – לחצו על ה play להפעלה
בית מלאכה להכנת סבון משמן זית, שרידי בית חווה ואף לוחות משחקים מלפני – 1200 שנה התגלו לאחרונה בחפירות של רשות העתיקות בעיר רהט שבנגב. החפירות במקום מבוצעות בידי רשות העתיקות בשיתוף בני נוער כחלק מעבודות הרחבה ופיתוח של העיר רהט.
בית מלאכה להכנת סבון התגלה לאחרונה בעיר רהט שבנגב. מדובר בבית מלאכה מסוגו אשר נחשב כקדום ביותר שהתגלה עד כה בארץ ישראל. השרידים התגלו במהלך השבועות האחרונים בעת חפירות ארכאולוגיות של רשות עתיקות בשיתוף בני נוער בתוך שטח של בית אמידים המתוארך לתקופה האסלאמית (לפני כ-1200 שנה) באזור השכונות הדרומיות של רהט.
החפירות מתקיימות בחצי השנה האחרונה תוך העסקתם של מאות בני נוער ומבוגרים מהפזורה הבדואית והסביבה. כחלק מהחפירה מגיעים למקום סטודנטים וחניכים ממכינות קדם צבאיות אשר מסייעים רבות לרשות העתיקות בחפירות הנרחבות שמתבצעות במקום.
מי שמנהלים את החפירות במקום הינם ד"ר אלנה קוגן-זהבי ובסיוע של ד"ר יעל עבאדי-רייס ואבינועם להבי, זאת כחלק ממטרתם לחבר את הקהילה לעבר המקומי. את החפירות במקום מבצעים בשל צורך בפיתוח שכונות מגורים חדשות הכוללות כ-10,000 יחידות דיור חדשות בדרום רהט. את המהלך יוזמת הרשות לפיתוח ההתיישבות של הבדואים בנגב.
על ייצור הסבון
ייצור הסבון משמן זית מוזכר עוד בכתבים מהמאה העשירית לספירה הנוצרית. ענף זה היה חלק מתעשייה חשובה מאוד מתקופת ימי הביניים ועד לתחילת המאה העשרים. בעת תהליך הכנת הסבון שימש שמן הזית כבסיס אליו נוסף אפר אשר היה תוצר של שריפת צמחי מלחית הבורית (קילי) שמכילה אשלג ומים. התערובת היתה עוברת תהליך בישול של כשבעה ימים ולאחר מכן היה מועבר החומר הנוזלי לבריכה רדודה, שם התמצק הנוזל במשך כעשרה ימים, עד שניתן לחתוך ממנו חתיכות סבון. בסיום חתיכות אלו היו נערמות לייבוש נוסף ואילו התוצר הסופי התקבל רק לאחר כחודשיים נוספים.
באתר העתיק שנחשף כעת ברהט נראים מתקנים המזוהים עם תעשייה זו. חוקרי רשות העתיקות אספו מהמתחם ממצאים רבים במטרה לזהות את החומרים בהם ביצעו שימוש בתהליך הייצור.
סבטלנה טליס – ארכיאולוגית מחוז נגב צפוני ברשות העתיקות, מספרת על הממצאים והאתר שנחפר.
באחוזת האמידים התגלו גם ממצאים נוספים אשר מספרים לנו על אורח חייהם היום יומי של תושבי המקום. באתר נמצאו גם לוחות משחק קדומים. האחד: לוח מעוגל מאבן גיר של משחק אסטרטגיה בשם "הטחנה". משחק זה מוכר כבר מהמאות ה-2 וה-3 לספירה (התקופה הרומית) והוא משוחק עד ימינו.
כמו כן התגלה משחק לוח נוסף בסמוך לבית המלאכה, משחק המוכר תחת כינוי "כלבים ותנים" או "58 חורים". המשחק מסוג זה התגלה לראשונה במצרים סביב שנת 2000 לפני הספירה הנוצרית. המשחק התפשט למסופוטמיה ולכל אגן הים התיכון.
בישראל, התגלה גם כן לוח משחק שכזה בתל מגידו ובתל בית שאן. במשחק זה משתתפים שני שחקנים אשר על ידי זריקת קוביות או מקלות נקבע מספר הצעדים שכלי המשחק התקדמו על פני הלוח. ייתכן שמטרת משחק זה היתה להגיע עם כל כלי המשחק לנקודה מסוימת בלוח.
לדברי ראש העיר רהט – פאיז אבו סהיבן : החפירה מגלה את השורשים האסלאמיים של העיר רהט. אנחנו גאים בשורשים אלה ושמחים שהחפירה הארכיאולוגית נעשית בשיתוף פעולה עם הקהילה המקומית. בחפירה זו מתקיים שיתוף פעולה חיובי עם רשות העתיקות והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, ואנחנו מקווים שאפשר יהיה להקים פה מרכז מבקרים לרווחת התיירים, העיר והתושבים.
