תושב ציפורי בגליל הורשע בהרס מערת קבורה מתקופת המשנה והתלמוד

מיטש פילצר, תושב ציפורי שבגליל, תכנן להקים צימר בחצר ביתו, הממוקם בשטח אתר העתיקות ציפורי. רשות העתיקות פיקחה על עבודות ההקמה שביצע. בשלב מסויים חפץ גם בהקמת בריכה שחייה, שלא הופיעה בתכנית המקורית. הוא החל לבצע עבודות נוספות באתר העתיקות מבלי לדווח על כך. גם כשפגע וחשף בחצרו – תוך כדי העבודות, במערה עתיקה וחשובה מתקופת המשנה והתלמוד, הוא בחר שלא לדווח לרשות העתיקות. כשגילו מפקחי הרשות את הנעשה והנזק שנגרם לעתיקות, הוגש נגדו כתב אישום. 

בתאריך ה11/7/2012 הרשיעה כבוד השופטת לילי יונג גפר, סגנית נשיא בית המשפט השלום בנצרת, את מר פילצר – על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשני אישומים, בעבירות של פגיעה בעתיקה או באתר עתיקות והשחתת פניהם, ובאיסור פעולות באתר עתיקות, ואיסור חפירה במקרקעין לגילוי עתיקות. רשות העתיקות טענה כי מעשיו של הנאשם גרמו לפגיעה ולנזק למערת קבורה בעלת חשיבות מדעית והיסטורית רבה מאוד מתקופת המשנה והתלמוד. 

המדובר במערת קברים ובה שתי כתובות ארמיות: הראשונה מצויה על משקוף הכניסה לחדר הקבורה: כתובת זו מתחילה במילים: "הדן משכבה…" והמשכה לא ניתן לפענוח בשלב זה. הכתובת השנייה, גם היא בארמית, חרותה על דלת האבן הראשונה, וצבועה אדום, וזה לשונה: "הדן משכבה דרבי יהושע בר לוי ספרה" (זה מקום משכבו [קברו] של רבי יהושע בן לוי הסופר). 

רבי יהושע בן לוי (הריב"ל), יליד לוד, היה מחשובי האמוראים שחיו בסוף ימיו של רבי יהודה הנשיא באמצע המאה השלישית לספה"נ. על פי חלק מהמסורות בן לוי הוא אחת מעשרת הצדיקים שלא מתו, אלא עלו ישירות לגן העדן. יחד עם זאת, לא ניתן לקבוע בוודאות אם המערה שנחשפה אכן היתה מערתו של הרב החשוב מלוד, או של רב אחר, שנשא שם זהה. 

בית המשפט קבע בגזר דינו כי "מדובר בעבירות חמורות בקשת העבירות לפי חוק העתיקות, הכוללות השחתה ופגיעה בממצאים ארכיאולוגיים חשובים ויקרי ערך, ובגרימת נזק בלתי הפיך לממצאים אלו". בית המשפט גזר על מר פילצר מאסר על תנאי למשך שלושה חודשים, בתנאי שהנאשם לא יעבור במשך שלוש שנים עבירה מאלו שבהם הורשע, תשלום קנס של 20,000 ₪ או מאתיים ימי מאסר תמורתו, וחתימה על התחייבות כספית בסך 30,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מעבירות בהם הורשע.