מערכת תת קרקעית החצובה בסלע נחשפה לאחרונה למרגלותיו של מבנה ציבור בסמוך לכותל המערבי שבירושלים. חוקרי רשות העתיקות מנסים למצוא תשובה לשאלה: מדוע השקיעו אנשים מאמץ רב ומשאבים יקרים בחציבה של מערכת קרקעית לפני 2000 שנה בעוד שהחיים התנהלו בבתיהם מעל פני הקרקע?
כתב: אפי אליאן | צילומים: יניב ברמן, שי הלוי, רשות העתיקות
מערכת תת קרקעית מסקרנת מסוגה החצובה בסלע הנוקשה נחשפה לראשונה למרגלותיו של מבנה ציבור המתוארך כבן 1400 שנה בסמוך לכותל המערבי. המערכת מהווה כתעלומה בפני חוקרי רשות העתיקות אשר מנסים להבין מה מניע אנשים בתקופה של לפני 2000 שנה להשקיע מאמץ כה גדול והוצאת משאבים מרובים לשם חציבה של מערכת שכזו בעודם מתנהלים וחיים בבתים על פני האדמה.
כתבת וידאו:
מערכת מסוג זה הינה הראשונה שנחשפת עד כה באזור רחבת הכותל המערבי ומנהרותיו אשר ידועות לנו עד כה. המערכת הנוכחית נתגלתה במהלך חפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות המתבצעות במתחם בית שטראוס, תחת לובי הכניסה למנהרות הכותל. החפירות במקום התקיימו במשך מספר שנים והופסקו ורק לפני כשנה חודשו. החפירות במקום מתקיימות במסגרת פעולות להכשרת מבקרים לסיור חדש ומרתק בנוסף לסיור המוכר של מנהרות הכותל מטעם הקרן למורשת הכותל המערבי.
חוקרי רשות העתיקות מעריכים כי המתחם החצוב בסלע היה בשימושם של תושבי ירושלים בתקופה הרומית הקדומה, ערב חורבן ירושלים ובית המקדש השני. המערכת נחשפה תחת לרצפתו של מבנה גדול ומרשים מהתקופה הביזנטית (כ-1400 שנה).
מי שחשפו את התגלית הנוכחית הינם חניכים שהגיעו ממכינות קדם צבאיות מירושלים. החניכים השתלבו בחפירות הארכיאולוגיות כחלק ממדיניות הנחלה של רשות העתיקות אשר מבקשת לחבר את בני הנוער לעברם.
המערכת החצובה שחשפו מורכבת מחצר פתוחה ומשני חדרים צמודים המסודרים בשלושה מפלסים אחד מעל השני כאשר בניהם מקשרים גרמי מדרגות חצובים בסלע אף הם.
מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות – ד"ר ברק מוניקנדם ותהילה שדיאל מספרים על הממצאים: מדובר בממצאים ייחודים, זו הפעם הראשונה שנחשפת מערכת תת קרקעית בסמוך לרחבת הכותל המערבי. צריך להבין שבתקופה לפני 2000 שנה – כמו היום, נהגו לבנות בירושלים מבנים מאבנים. כעת נשאלת השאלה, לצורך מה הושקעו מאמצים ומשאבים עצומים בחציבה של חדרים תת-קרקעיים בסלע הקשה? ,
עושר הממצאים שהתגלו בחפירה מציגים תמונה של חיי היום יום של תושבי העיר הקדומה, בין היתר נמצאו במקום כלי בישול עשויים חרס צרוף, עשרות נרות שמן למאור העשויים חרס, ספל העשוי מאבן אשר מוכר בשם "ספל מדידה" ושבר של קלל אשר שימש לנטילת ידיים ושמירת המים אשר שימשו כחלק מהלכות שמירת הטהרה בירושלים של ימי הבית.
מרדכי (סולי) אליאב – מנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי מספר בתגובה לממצאים החדשים: אני מתרגש , ערב יום ירושלים לחשוף בפני עם ישראל את האוצר החדש המכיל ממצאים מרשימים ומרתקים אשר מציגים את חייה של ירושלים של מטה לאורך הדורות ובכלל, וערב חורבן הבית בפרט.
ממצא זה ממחיש ביתר שאת את החיבור העמוק של היהודים לירושלים בירתם. גם כאשר פיזית היו עליה הגבלות שונות, התפילה מעולם לא פסקה למרגלות שריד בית מקדשנו וזוהי עדות מוחשית לכך.
בפתח הכניסה למתחם התת קרקעי החצוב נמצאו שקעים אשר שימשו לשם קיבוע של צירי דלתות ובריחים. בדפנות נמצאו חציבות של נישות ריבועיות ומעוגלות ואף שקעים משולשים אשר שימשו להנחת נרות למאור, וכן שקעים מוארכים לשם תליית מדפים. ממצאים אלו מרמזים שהמערכת החצובה בסלע היתה ככל הנראה בשימוש יומיומי ואולי אף שימשה כמזווה למבנה עילי שלא שרד את השנים, או לחילופין כחלל חצוב שאפשר חיים בתת-הקרקע – כך סבורים הארכיאולוגיים.
על המערכת החצובה בסלע
המערכת החצובה כוסתה לגמרי ברצפת פסיפס לבנה של מבנה ציבורי מונומנטלי מרשים אשר נבנה בסוף התקופה הביזנטית לפני כ-1400 שנה ועבר שיפוץ במהלך התקופה העבאסית (לפני כ-1250).
השיפוצים שבוצעו במבנה וחורבנו הזכירו לאחר מאנשי הצוות – מיכאל טשרנין מרשות העתיקות מכתב מהגניזה הקהירית אשר מתוארך למאה ה-11 לספירה הנוצרית, בדבר שיפוץ של בית כנסת בירושלים לאחר רעידת אדמה בשנת 1035 לספירה הנוצרית. השיפוץ נעשה הודות לתרומה מאת הקהילה היהודית בצור, לקהילה היהודית בירושלים.
במהלך התקופה הפאטימית (המאה ה-11 לספירה הנוצרית) המבנה נחרב בנסיבות לא ברורות, הממצאים שבו כוסו במפולת אדירה וזאת עד לחשיפתם במהלך החפירה הארכאולוגית הנוכחית.
קצת היסטוריה על מתחם בית שטראוס
המתחם בית שטראוס קרוי על שמו של הנדבן נתן שטראוס שהיה האדם שרכש את המבנה הסמוך לכותל המערבי בתחילת המאה העשרים והפך אותו למבנה בית תמחוי אשר היה אמון על הזנת עניי העיר.
על רקע עבודות החיבור בין החפירה שבוצעה תחת בית שטראוס לבית חפירות בית הליבה כפי שפורסם מוקדם יותר השנה, ביצעה ראשות העתיקות חפירות ארכאולוגיות במקום בשנים 2013 עד 2015 בניהולו של ד"ר פטר גנדלמן ואורטל כלף, שבא נמצאה כותרת עמוד יפיפייה ושמורה מתקופת בית שני (התמונה העליונה) במהלך שנת 2019 חודשה החפירה במקום בניהולם של ד"ר ברק מוניקנדם גבעון , תהילה שדיאל, אורטל כלף ומיכאל טשרנין.
ד"ר מוניקנדם גבעון מוסר כי החפירה בבית שטראוס , תחת לובי הכניסה למנהרות הכותל חושפת את ירושלים הקדומה בתפארתה. ירושלים של עמים, דתות וקבוצות מגוונות שחיו, פעלו, בנו ופיארו את ירושלים לאורך דורות.
