גשר עד-הלום הינו חלק בלתי נפרד מהנוף של העיר אשדוד שבשפלת החוף הדרומית. מדובר בגשר שנבנה עוד בתקופה העותמאנית (סוף המאה ה-19) והפך עם השנים גם לנקודה עיקרית מאחר והיה הנקודה הצפונית ביותר אליה הגיעו כוחות הלחימה המצרית במלחמת העצמאות. זהו סיפורו של גשר עד הלום
כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן , ארכיון המדינה
גשר עד הלום הוקם עוד בתקופה העות'מאנית מעל ואדי סוכריר (לימים נחל לכיש) והיה חלק מרצועת דרך ארוכה שהתפרסה מהעיר יפו ועד לעיר עזה כאשר היתה כדרך עיקרית לעוברים בין יבנה למג'דל (כיום אשקלון).
הגשר הוקם על יסודותיו של גשר קדום עוד יותר – מהתקופה הממלוכית וכנראה אף קודמים להם מעת התקופה הרומית בארץ. היישוב העיקרי שהיה הקרוב ביותר לגשר היה כפר איסדוד ששכן במרחק של כ 4 קילומטרים דרומה ממנו, כפר שהיה נחשב מהגדולים והדומיננטיים בזמנו באזור.
הגשר נבנה על מנת להקל את התנועה באזור במעבר מעל ואדיות ותעלות שנוצרו כתוצאה מזרימת נחלים, לדוגמה – נחל לכיש אשר נשפך לים באזור הצפוני של העיר אשדוד המודרנית.
גשר עד הלום נקרא כך משום הנקודה אליה הגיעו המצרים במלחמת העצמאות, אך ההיסטוריה המלחמתית שלו החלה עוד לפני כן במלחמת העולם הראשונה כאשר במהלך חודש נובמבר לשנת 1917 השתלטו כוחות מדיוויזיית אנזא"ק על הגשר לאחר שנהרס חלקית בידי העות'מנים שנסוגו צפונה ממנו. יחד עם כוחות אלו התקדמו גם חיילי חיל המשלוח המצרי שהיו חלק מחיל משלוח בפיקוד בריטי אשר תופעל מקהיר שבמצרים במהלך תקופת מלחמת העולם הראשונה.
אלו שיקמו את הגשר ואף הקימו בעזרת "הרכבת הבריטית הצבאית לארץ ישראל – PMR גשר רכבת עשוי עץ בסמוך לגשר הותיק (כיום קו הרכבת המודרני בין יבנה לאשדוד). מיקום תחנת הרכבת שהוקמה דאז צפונית לכפר איסדוד והפכה לתחנה על מסילת הרכבת שנמתחה מקנטרה אשר נמצאת על הגדה המזרחית של תעלת סואץ לאורך חופי הים התיכון של חצי האי סיני ולתוך מישור החוף של ארץ ישראל בין היתר באיסדוד ולתחנת הרכבת בלוד ואף צפונה משם.
לאחר תקופה, בתקופת המנדט הבריטי היה קו הרכבת מעל הגשר פעיל וחיוני מאוד להעברת ציוד, סחורות ועוד, לשם כך הקימו שלטונות המנדט בארץ ישראל פילבוקס (עמדת שמירה) במקומות רבים בסמוך למסילת הרכבת וזאת על מנת למנוע חבלה ופגיעה בתשתיות בידי אנשי כנופיות ומחבלים. כחלק מאותן עמדות פילבוקס הוקמה גם עמדה בסמוך לגשר ומסילת הרכבת אשר הגנה מפני פורעים. הפילבוקס אגב, קיים ונשמר ברמה מעולה עד היום.
אך לא תמו פה המלחמות בהם נקשר הגשר הותיק, שנת 1948 עם קום מדינת ישראל פרצה מלחמה, מלחמת העצמאות וכוחות המצרים החלו להתקדם צפונה. כחלק ממבצע צבאי של חטיבת גבעתי לבלימת צבאות ערב החלו בהשתלטות על כפר בשית (כיום מושב עשרת), הכפר נכבש לאחר שתי מתקפות ומשם המשיכו דרומה לכפר נוסף – בית דראס (אזור של מושב באר טוביה כיום) וכפרים קטנים נוספים נכבשו ללא מאמץ מיוחד כאשר תושביו ברחו לאזור כפר איסדוד. כחלק מהגעת הכוחות של גדוד 53 לאזור, פוצצו את חלקו של הגשר, זאת על מנת לעצור את חיילי חיל המשלוח המצרי.
3 ימים לאחר מכן, בתאריך ה-15 לחודש מאי שנת 1948 חצו חיילי חיל המשלוח המצרי את קו הגבול הבינלאומי בין ארץ ישראל למצרים ונכנסו לתחום גבולותיה של המדינה היהודית על פי תוכנית החלוקה. כאשר הגיע הכוח המצרי לאזור מג'דל, שם נעצר ולאחר מספר ימים ב-28 למאי המשיך בדרכו על ציר החוף צפונה עד לאזור כפר איסדוד. יממה לאחר מכן הגיעו המצרים עד לגשר המפוצץ ושם נעצרו סופית.
בעודם עומדים בסמוך לגשר ההרוס, לקראת הערב הפתיעו את המצרים להקת מטוסי מסרשמיט של טייסת הקרב הראשונה (טייסת 101) והחלו בביצוע ירי לעבר הכוחות המצרים, הנזקים אמנם היו בינוניים אך לא היה די בכך כדי להורידם מכוונותיהם.
יומיים לאחר מכן פשטו על הכוח המצרי שתי פלוגות מחטיבת גבעתי והמשיכו במהלכי התקיפה, אמנם התקיפות לא הצליחו להניס את המצרים ממקומם אך בהחלט הצליחו לרתק אותם לעמדותיהם ולמנוע מהם להתקדם הלאה.
המצרים, עזבו את עמדותיהם באיסדוד רק כחצי שנה לאחר מכן במהלך מבצע יואב אשר עיקרו היה לדחוק את הצבא המצרי מאדמת מדינת ישראל ופריצת דרך אל הנגב ודרום הארץ.
לאחר תום מלחמת העצמאות החלו בעבודות שיקום הגשר. בחלקו המערבי של הגשר הוקם פארק "עד הלום" ובו הוקם אתר זכרון לנופלים, הפילבוקס שוקם ותוחזק יחד עם קיר הנצחה לנופלים.
בעקבות הסכם השלום עם מצריים וכחלק מהסדר השארת האנדרטות הישראליות ברחבי סיני, הוקמה על ידי מדינת ישראל במקום גם אנדרטה דמוית אובליסק לזכרם של חללי הצבא המצרי שלחמו במקום. על האובליסק כתובות בערבית, עברית, אנגלית וכתב הירוגליפי.
בביקורנו במקום הבחנו בתוך הקשת המרכזית בכיתוב חקוק, נראה כמו ספרות בערבית ובכיתוב נוסף, טרם הגענו להסבר למהות הכתוב.
מצורפות תמונות לעיונכם.
מיקום הגשר בעמוד ענן – לינק
מטוס מסרשמיט מוזכר כאן הוא בעצם אוויה S199, סוג של חיקוי למסרשמיט ונחות ממנו. מנוע אחר, מדחף אחר. האוויה קשה להטסה, נגרמו תאונות רבות בנחיתה ובהמראה.