בתום 6 שנים של חפירות ארכיאולוגיות ועבודות מורכבות נחנך הרחוב המרכזי אשר הוביל את עולי הרגל לבית המקדש לפני כ-2000 שנה. הרחוב אשר הינו הקדום ביותר נחנך היום במעמד שרי ממשלה נבחרי ציבור ואף שגריר ארה"ב בישראל.
כתב: אפי אליאן | סטילס: רונן טופלברג , קובי הראתי שי הלוי
| וידאו: יורם עברי |ארכיון: עיר דוד , רשות העתיקות
וידאו:
באירוע הוצגו בפעם הראשונה פריטים עתיקים יקרי ערך אשר הופכים את התפיסה המחקרית הרווחת לפיה תושבי ירושלים בתקופה זו היו דלי אמצעים.
שגריר ארה"ב פרידמן: זוהי זכות עבורנו האמריקאים לצעוד יחד עם חברינו הישראלים על דרך עולי הרגל במקום בו צעדו אבות אבותינו המשותפים
2000 שנה אחרי חורבן בית המקדש על ידי הרומאים וגלותם של היהודים מירושלים, נחנכה מחדש – היום, 30.6.2019 "דרך עולי הרגל". דרך שהיתה למעשה הרחוב העתיק שהוביל את עולי הרגל לבית המקדש שבירושלים.
האירוע החגיגי התקיים במעמד של שרי ממשלה, נבחרי ציבור ושגריר ארצות הברית בישראל.
הרחוב המרהיב ביופיו, נחנך בתום 6 שנות חפירות ארכאולוגיות. החלק שנחנך היום הינו מקטע של כ-350 מטר אשר נחפר בניהולה של רשות העתיקות, תוך שילוב עבודות הנדסיות רחבות היקף ברחוב שבעיר דוד, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. הרחוב העתיק ייפתח לקהל הרחב בחודשים הקרובים עם סיום הכשרתו למבקרים.
במהלך השנים בהם חפרו את הרחוב, אשר שימש כרחובה הראשי של ירושלים הקדומה בתקופת ימי בית שני, התגלו ממצאים רבים ומסקרנים אשר הפכו את התפיסה הרווחת במחקר, כי תושבי גבעת עיר-דוד, המוכרת מכתבי יוסף בן מתתיהו כ"עיר התחתונה" דהיינו , חלק העיר אשר דלת האמצעים. למרות דעה זו, התגלה כי האוכלוסייה שהתגוררה באזור ובסמוך לו הייתה דווקא אמידה מאוד.
בשיחה עם ד"ר ג'ו עוזיאל, ארי לוי, נחשון זנטון ומורן חג'בי מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות, מספרים על הממצאים: הרחוב המרשים יחד עם המבנים אשר נחשפו לכל אורכו מעידים על כך שחיו כאן בעלי אמצעים. בין מפולות החורבן נתגלו פעם אחר פעם חפצי יוקרה ייחודים אשר המשמעותיים והבולטים בהם תרמו להבנה זו ונחשפים לראשונה במהלך האירוע הינם שברי שולחנות אבן מעוטרים, אחד מהם מלבני עם עיטורים מגולפים בשוליו. אחד נוסף עגול העשוי אבן ביטומן שבמרכזו שובצו אבנים צבעוניות. שני שולחנות אלה אשר הוצגו לראשונה באירוע ההשקה הינם חלק קטן ממגוון רחב של שולחנות אשר התגלו בחפירות ברחוב העתיק. כל הממצאים הללו טופלו על ידי החוקרת פרנקי שניידר.
במהלך אירוע ההשקה של הרחוב העתיק אף הוצגו לראשונה מטבעות כסף, כאשר הבולט בניהם הינו שקל כסף שהוטבע בעיר צור בשנת 33 לספירה הנוצרית, ואשר – על פי העדות במסכת בכורות, שימש לתרומת מחצית השקל לבית המקדש בשלהי ימי בית שני: "אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי…"
לצד פריטים אלו התגלו בין היתר גם תכשיטים ייחודים כדוגמת טבעת משובצת אבן יקרה אשר נחשפה בתוך שרידי מקווה טהרה. בסמוך אליה נמצאו גם שרידי כלי חרס ובקבוקונים אשר ככל הנראה שימשו לאגירת בשמים ו/או שמנים.
באשר לרחוב הראשי של ירושלים, אשר הוביל את רבבות עולי הרגל היישר אל בית המקדש – מידות ונתונים:
אורכו הכולל של הרחוב אשר חיבר את בריכת השילוח בדרום עיר דוד ועד למרגלות הר הבית הינו כ-600 מטרים ורוחבו נאמד בכ-8 מטרים. עד כה הצליחו לחשוף את חלקו הדרומי של הרחוב שנאמד באורך כולל של כ-350 מטרים.
את הרחוב המפואר ריצפו בעת בנייתו דאז בלוחות אבן גדולים – כמקובל בסגנון בניה מונומנטלית המוכרת לנו כבניה המקובלת ברחבי האימפריה הרומית.
חשיפת שרידי הרחוב המרכזי שילמה שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות אשר תוצאותיהן חיזקו את ההבנה שהמלך הורדוס הגדול לא היה האחראי הבלעדי על מפעלי הבניה העצומים של ירושלים בסוף תקופת ימי בית שני.
מהמחקרים האחרונים עולה כי הרחוב הראשי נבנה אחרי ימיו של הורדוס וזאת בחסותם של הנציבים הרומיים של ירושלים – ככל הנראה בימיו של הנציב הרומי – פונטיוס פילטוס אשר מוכר על פי המקורות כמי שגזר את דינו של ישו לצליבה.
החוקרים מוסיפים, מסקנה זו שופכת למעשה אור חדש למשמעות ההיסטוריה של ירושלים בסוף תקופת ימי בית שני. שלא לדבר כי מחזקת את ההכרה בחשיבותו של שלטון הנציבים הרומיים אשר השפיעו לעיצוב דמותה של העיר ירושלים.
העבודות ברחוב. צילום: קובי הראתי
בעת סקירת הממצאים מחפירתן של מפולות החורבן הרבות אשר מכסות את הרחוב הראשי עולים ממצאים ובהם מידע רב ערך על תולדותיהן. בין היתר אף לגבי משטר התזונה שהיה נהוג בעיר הנצורה בימי המרד.
2000 שנה אחרי חורבן ירושלים , אנחנו זוכים לחזור אליה וממש לגעת ברגעים האחרונים של העיר לפני שחרבה.
לדברי שגריר ארצות הברית בישראל – דיויד פרידמן: עיר דוד מחזירה את ירושלים הקדומה לחיים. היא מאפשרת לכל אחד מאתנו לצעוד בשבילים אשר בהם צעדו נביאי ישראל ונתנו קול לרעיונות המהפכניים של חופש וזכויות אדם. רעיונות אלו הפכו להיות בסיס אינטלקטואלי וחוקתי לאומתנו. זוהי זכות ייחודית עבורנו האמריקאים לצעוד יחד עם עמיתנו הישראלים, על דרך עולי הרגל הנחשפת מחדש, במקום בו צעדו אבות אבותינו המשותפים בתפילה בברכה.
מנכ"ל עיר דוד – חתן פרס ישראל – דוד בארי אומר: דרך עולי הרגל חיברה בימי בית שני רבבות בני אדם אשר הגיעו מכל חלקיה של הארץ ובכלל העולם בדרכם לבית המקדש. הדרך צפויה לחבר שוב בעתיד הקרוב מליוני מבקרים ותיירים אשר יצעדו על אותן אבנים ממש.
לפני כ-2000 שנה הרומאים חשבו כי שמו את הקץ לחיים היהודיים בישראל ובירושלים בפרט. היום – 2000 שנה אחר כך, חזרנו לאותו המקום בדיוק, כעם חופשי בארצנו ובבירתנו – ירושלים.
מנהל רשות העתיקות – ישראל חסון: פרויקט הרחוב המדורג הינו חלק מתוכנית שלם לחשיפה ופיתוח של ירושלים הקדומה. התוכנית אושרה בישיבת ממשלה. תוכנית זו מבקשת להסתכל על אתרי העיר הקדומה בירושלים בראייה ממלכתית, תכנונית ותקציבית כוללת, אשר תיצור חווית ביקור מובנית ושלמה במרחב ייחודי זה. בימים אלה אנו שוקדים על שלב ב' של התוכנית אשר ישנה את מפת האזור כולו. תוכנית שלם הינה חלק ממהפך המתרחש ברשות העתיקות – הפיכתה לארגון יוזם, כחלק מהתפיסה שהיא תורנית השמירה של הציבור על נכסי המורשת והתרבות.
דברי שאול גולדשטיין – מנכ"ל רשות הטבע והגנים: ישנה התרגשות גדולה ללכת על אבני הרחוב עליהן דרכו נביאים, מלכים, כוהנים וכל עם ישראל באי הר הבית. עליהן נאמר שיש אבנים עם לב אדם.
הגן הלאומי עיר דוד מגלה היום טפח ועדיין מסתיר טפחיים. יחד עם רשות העתיקות ועמותת אל עיר דוד נמשיך לפתח ולטפח את המקום לטובת מאות אלפי המבקרים. אליו נצרף בקרוב את העיר שעריים, חירבת כאייפה אשר למרגלותיה לחם אותו דוד מול האויב של אותו הדור – גוליית הענק.
ד"ר יובל ברוך – ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות: היום ניתן לראשונה, לצעוד לאורכו של אחד מהרחובות הראשיים בירושלים הקדומה. להתרשם מהמראות, לקבל תשובות לשאלות היסטוריות מרתקות אשר עולות כבר מעלה מ-100 שנה. שאלות הקשורות בתולדותיה של ירושלים בתקופת ימי בית שני. ברור כי זהו ההמשך הטבעי של החפירות הארכיאולוגיות הקודמות באתר, אותן החלו אז- אי שם בסוף המאה ה-19 חוקרים אירופאים ואמריקנים. תוצאות של חפירות אלו הן שקבעו לראשונה כי על הגבעה המזרחית של ירושלים שכנה עיר דוד המקראית, בירתו של דוד המלך. שם התרכזו מוסדות המינהל של ממלכת יהודה.
בתקופת ימי בית שני, נכלל האזור בתחומי העיר המורחבת – אזור שכונה בשם "העיר התחתונה" בין הממצאים החשובים שנתגלו עוד אז היו בין היתר קטעים של רחוב האבן המדורג מימי בית שני אשר נבנה לאורך 600 מטרים – משעריה הדרומיים של העיר ומאזור בריכת השילוח וצפונה, לעבר המתחם המקודש.
לפני 6 שנים חידשנו את החפירות הארכיאולוגיות לאורכו של הרחוב, והפעם הוא נחשף במלוא הדרו לרווחת רבבות המבקרים שיוכלו בקרוב לצעוד בו.
מתוך הכרה בחשיבות האתר והממצא, בחרו חוקרי רשות העתיקות לאמץ בחפירתם שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות מתחומי מדעי הטבע, הביולוגיה ואף הגאולוגיה. שילוב של שיטות מחקר מתקדמות אלו הופך את חפירת הרחוב המדורג שבעיר דוד לאחת מהחפירות היוצאות דופן באיכותן המדעית ובחשיבותן להתפתחות המחקר הארכיאולוגי בירושלים ובארץ בכלל. שיטות אלו מאפשרות לחוקרים לעסוק בשאלות שעד כה טרם נחקרו. לדוגמה: כיצד נראתה הדרך הראשית שהובילה למקדש? מה היה אופייה העירוני של העיר התחתונה שהשתרעה לצידי הדרך המפוארת?
שמחה לראות יוזמה מבורכת זו וממליצה ומעלה כאן כי הגיע העת לשלב בפיתוח את הנוף והצומח שליוו באותם ימים ושימשו את האוכלוסיה.
תמונה שלמה יותר של העבר.
בבקשה לבחור את גאוני הנוף הקדום הם נמצאים כאן ביננו.