שרידי מתקני תעשיה עתיקים לעיבוד תוצרת חקלאית נחשפו בחפירה ארכאולוגית בחורבת חוקוק שבגליל התחתון
את החפירות במקום מבצעים כ-2000 תלמידי מרחבי הארץ במסגרת אגף של"ח (שדה-לאום-חברה) וידיעת הארץ במשרד החינוך.
כתב: אפי אליאן | צילומים: אנסטסיה שפירו | וידאו: שמואל מגל
וידאו
יותר מ-2000 תלמידי של"ח מכל רחבי הארץ היו שותפים בחודשים האחרונים בחפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות. במהלך העבודות שביצעו חשפו מתקנים עתיקים החצובים בסלע אשר שימשו לעיבוד תוצרת חקלאית.
הארכאולוגים מעריכים כי במקום ייצרו יין או אפילו שמן חרדל.
בשנת הלימודים האחרונה חברו רשות העתיקות יחד עם אגף של"ח וידיעת הארץ של משרד החינוך. בשילוב זה ביצעו לראשונה תוכנית "מסע משמעותי" של כיתות ט' כחלק מהחפירות הארכאולוגיות של הרשות. במסגרת התוכנית השתתפו תלמידים בסיור בחורבת חוקוק הסמוכה לכביש 65 בין צומת גולני לצומת קדרים. לאחר הסיור ביצעו חפירה בשולי הגבעה תוך הנחיות של הארכאולוגים ומדריכי רשות העתיקות. בחפירות אלו הצליחו לחשוף שרידים מכל התקופות בהן התקיים יישוב בחוקוק. כל זאת בוצע בשילוב של חוויה ערכית ומשמעותית למטרה מחקרית שהינה איתור גבולות היישוב הקדום.
יצויין כי זו הפעם הראשונה בה מבצעים תלמידים חפירות ארכאולוגיות בחורבת חוקוק. במהלך השנים האחרונות מתנהלת בראש גבעת חוקוק חפירה ארכאולוגית אחרת בעלת משמעות המבוצעת על ידי משלחת חפירות של אוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'פל היל ארצות הבית. את החפירה בגבעה מנהל פרופסור ג'ודי מגנס בשיתוף שועה קיסילביץ מרשות העתיקות.
על פי החפירות שבוצעו עד כה במקום , ישנן עדויות שהאתר היה מיושב כבר לפני כ-4000 שנה (תקופת הברונזה הקדומה), בתקופה הרומית והביזנטית (המאה הראשונה ועד השביעית לספירה הנוצרית) היה במקום כפר יהודי ובחפירה הנוכחית של המשלחת הולכים ונחשפים שרידי בית כנסת עתיק מהתקופה הביזנטית. בשרידי בית הכנסת – שרידי רצפות פסיפס ייחודיות המספרות סיפורים מקראיים וחוץ-מקראיים.
בצידה המערבי של הגבעה חשפו התלמידים מתקנים חקלאיים החצובים בסלע
יואב צור – מנהל החפירה באתר מטעם רשות העתיקות מספר על הממצאים החדשים: "ככל שהרחבנו את שטח החפירה עם התלמידים נחשפו עוד ועוד מתקנים ונראה עד כה כי לא מדובר שהיו בשימוש פרטי אלא באזור תעשיה של ממש. השרידים שנחשפו עד כה מתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה או מהתקופה הרומית – ביזנטית. אין לנו ספק שהמתקנים שימשו לעיבוד התוצרת החקלאית מהסביבה אך לא ברור בדיוק מה היתה תוצרתם. אנו מעריכים כי מדובר במתקנים ששימשו כגתות להפקת יין מענבים, אפשרות נוספת הינה שבמקום הופק שמן חרדל.
ההשערה אודות הפקת שמש החרדל מגיעה ממקורות תלמודיים בהם ישנה עדות על הפקת שמן מצמח החרדל הגדל בסביבה זו. החרדל היה חלק ממקורות הפרנסה העיקריים של הכפר היהודי חוקוק.
מושיק כהן , מפקח ארצי לשל"ח וידיעת הארץ שהיה בין יוזמי התוכנית עם רשות העתיקות מספר ש"הליכה ואמונה המשותפת בהנחלה וחיבור בני הנוער לאדמה, למורשת ולעם באמצעות חפירות ארכאולוגיות במסעות ובימי שדה, יש בה להעצים את חווית הלמידה לצד חיזור וחיבור התלמידים אל הארץ ומורשתה. עוד מספר כהן כי משיחות שקיים עם המורים והתלמידים שהשתתפו בתוכנית היתה התרשמות עמוקה מהחוויה והלמידה המשמעותית במפגש הבלתי אמצעי עם אתרי המורשת שבהם התקיימו החפירות. אין לי ספק אומר מושיק לגבי החשיבות החינוכית והערכית של התוכנית.
