זה החל בשיחת טלפון למשרדי רשות העתיקות בירושלים. אסנת לסטר, תושבת פוריה עילית, דיווחה: "במחסן אצלי מאופסנים ארגזים מלאים בכדים עתיקים שהשאיר בן משפחה, שהיה דייג, והלך לעולמו". האזרחית הוסיפה, כי "אני רוצה למסור את הכדים למדינה, אך חשוב לי שנכדיי ידעו היכן הם יימצאו בעתיד".
לאחר תיאום הגיעו בצהרי היום למחסן ביתה שני ארכיאולוגים מרשות העתיקות. במחסן, נדהמו הארכיאולוגים לגלות אוצר של ממש: במחסן נמצאו מספר רב של כדים עתיקים שלמים מתקופות שונות, עטופים בסדינים ופיסות בד.
מקור הכדים, ככל הנראה, ממטען ספינות עתיקות שטבעו לקרקעית הים במהלך ההיסטוריה. על גבי הכדים ניתן להבחין בצמידה ימית, שכוללת שברי צדפים ומשקע גירני, האופייני לממצא ששכב שנים רבות בקרקעית הים.
בדיקת הכדים ברשות העתיקות העלתה שככל הנראה מדובר במטען מסחרי, שהיה שייך למספר כלי שיט שונים ששייטו בים בתקופות היסטוריות שונות, ואין מדובר בממצא מספינה טרופה אחת בלבד.
בין הממצאים בלט כד מטען ייחודי האופייני לשלהי תקופת המקרא – 3000 שנה לפני זמננו, בעל ידיות סל גבוהות וממדים מרשימים. באוצר נמצאו כדים נוספים, גם מהתקופה הרומית – לפני 2000 שנה בקירוב, והן מהתקופה הביזנטית – 1500 שנה לפני זמננו. בכדים העבירו יין ומצרכים נוספים.
חופי ארץ ישראל שימשו נתיב מרכזי במסחר הימי בין שני מרכזי תרבות עיקריים בעת העתיקה – מצריים בדרום, והחוף הלבנוני בצפון. המחקר הארכיאולוגי מלמד שתחילת התובלה המסחרית הימית החלה בתקופת הברונזה – כ 5000 שנה לפני זממנו. ספינות הסוחר הפליגו בנתיבים המקבילים לקו החוף. לא אחת נקלעו למצוקה, וטבעו כשהן לוקחות למעבי הים את מטענן וסודם. ספינה טרופה שמתגלה על ידי ארכיאולוגים ובה כל מטענה, ממש מוסרת לנו דרישת שלום מההיסטוריה. הספינה מלמדת על אופי הסחורה, איכותה, מהיכן יוצרה ולאן נשלחה ומסיעת למחקר בתחומים רבים נוספים.
ברשות העתיקות מבקשים לציין לטובה את האזרחית שגילתה אזרחות טובה והחזירה את הכדים לידי המדינה. בזכות מעשיה, יוכלו ארכיאולוגים לבצע מחקר על כלי החרס. לדברי אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "בעתיד נוכל להציג את הכדים לרווחת הציבור במוזיאון או בתצוגה פומבית, במקום להיות נחבאים במחסן כל שהוא".
רישתכם והסכמתכם.
