22 לחודש יולי שנת 1946 פוצצו לוחמי ארגון האצ"ל את חלקו הדרומי של מלון המלך דוד בירושלים. סיבת הפיצוץ: אירועי השבת השחורה שהתחוללו זמן קצר לפני כן ורצון עז לנקום נקמת מוות באחראיים לה.

הריסות מלון המלך דוד בשנת 1946 – צילום: ארכיון גנזך המדינה

מלון המלך דוד בירושלים היה ידוע מאז ומעולם כמלון יוקרתי. המלון הוקם בשנות השלושים ונפתח כמלון פאר לתיירים ומקומיים יחדיו.

בשנת 1938 בתקופת המנדט הבריטי , מיקמו הבריטים את מינהל השלטון המנדטורי בחדרי המלון, כאשר חלקו הדרומי הוסב למשרדיהם ומגוריהם הקבועים.  במלון התמקמו בכירים רבים של שלטון המנדט ובעקבותיהם גם תיירים בריטים רבים שהגיעו לבקר בפלסטינה. 

היות שהשכבה הבכירה של הבריטים שכנה במבנה המלון, נחשב המתחם כולו כסמל סטטוס בריטי מובהק, מה שגרם למעשה לבחור בו כמטרה "הטובה ביותר" לפגיעה בשלטון המנדט הבריטי.

משה סנה, מפקד ארגון ההגנה בחר את מלון המלך דוד כאתר בו יפגעו כנקמה על אירועי השבת השחורה ויפוצצו אותו בתוך מבצע נועז על יושביו. סנה העביר את תוכניתו לאנשי האצ"ל ואלו החלו בתכנון המבצע. 

בתאריך ה-1/7/1946 שיגר משה סנה אגרת למנחם בגין ובו רמז מבין השורות על ביצוע המבצע במקום, כאשר הינו רומז על פיצוץ גדול שיחריב את המקום וכל זאת תחת שמירת מעטה חשאיות המבצע.

"עליכם לבצע בהקדם האפשרי את הצ'יק ואת הבית של עבדך משיחך. הודיעני על המועד. מוטב בבת אחת. אין לפרסם זהות הגוף המבצע – לא בפרסום מפורש ואף לא ברמיזה"

ב-22 לחודש יולי שנת 1946 מגיחה חוליה של ארגון האצ"ל ברשות ישראל לוי (גדעון) כאשר הינם מחופשים למלצרים ונכנסו לקומה התחתונה של הבניין כדרך בית קפה שפעל במקום "קפה ריג'נס". אנשי החוליה ריכזו את כל עובדי בית הקפה בנקודה יחסית בטוחה במטבח ופזרו במקום חומר נפץ במשקל של 350 קילו. 

בסיום הנחת חומר הנפץ, החלו ביציאה מהמקום, שם נתקלו בשני שוטרים בריטיים אשר החלו לתחקר את שהותם במקום, בתגובה לכך החליטו לוחמי האצ"ל שלא לקחת סיכון והרגו את אחד מהם ופצעו קשות את השני. בעת מנוסתם מהמקום הבחינו בהם חיילי הלגיון הערבי שעמדו בסמוך ואלו פתחו באש. כתוצאה מהירי נהרג אחד מאנשי הלח"י אהרון אברומוביץ. 

בשעה 12:37 ניתן האות וחומר הנפץ הוצת. הפיצוץ גרם להתמוטטות מהירה של כל הצד הדרומי של המלון על קומותיו. בפיצוץ נהרגו 82 משוכני הבניין וכארבעים נפצעו ברמות שונות. 

עצם ביצוע פיצוץ המלון והתוצאות הכבדות, זכה האירוע לגינוי מכל גורם אפשרי ברחבי הארץ. ארגון ההגנה ניתק מגע עם אנשי האצ"ל. דוד בן גוריון אף הצהיר בפומבי כי ארגון האצ"ל הינו אויב העם היהודי. בעקבות פיצוץ המלון, הפקיעו הבריטים את שאר המבנה מידיו של הבעלים והשתמשו בו עד לתום המנדט הבריטי בארץ ישראל בשנת 1948.

שנה לאחר הפיצוץ במלון המלך דוד , הוציא ארגון האצ"ל פרסום בו חשף כי הפעולה שבוצעה היתה בשיתוף של כל התנועות המקומיות והיו תחת תנועת המרי העברי. 

עוד אירועים שהתחוללו בהיסטוריה המקומית בתאריך ה-22 ביולי  לאורך השנים:

• 1946 – ארגון האצ"ל מפוצצים את מלון המלך דוד בירושלים. 
• 1957 – המצרים שובים תושב אילת שעבד על אונייה דנית. השבוי – רפי איילון נלסון נעצר בחשד כי מרגל לטובת ישראל. לאחר עינויים בכלא המצרי שארכו 3 שבועות, שוחרר בהתערבות האו"ם. 
• 1967 – אלפי ישראלים נוהרים לעבר רצועת עזה שנפתחה לתנועת אזרחים והחלו לרכוש מכל הבא ליד סחורות מקומיות.
• 1970 – שני מחבלים השיגו שליטה על מטוס אולימפיק באתונה. דרישתם היתה שחרור מחבלים שפגעו במשרדי אלעל בעיר. ממשלת יוון נכנעה לדרישתם.
• 2006 – עשרות פצועים כתוצאה מפגיעות מטחי הקטיושה על יישובי הצפון. הערים שקיבלו את המטחים: נהריה, צפת, כרמיאל , קריית שמונה וטבריה.