שרידי מבנה ציבורי ובו כבשן עתיק בן 5,000 שנה התגלה בחפירות רשות העתיקות ליד בית שמש | בתוך שרידי המבנה אותרה כמות גדולה שכוללת עשרות כלים שלמים | הכבשן שנחשף בתוך שרידי המבנה תוארך על ידי חוקרי רשות העתיקות כבן 5,000 שנה, למעשה מדובר מאחד מהכבשנים הקדומים ביותר שהתגלו עד כה בארץ | החפירות באתר הארכיאולוגי ,חורבת חושם, מבוצעות במסגרת הרחבת אזור התעשיה המערבי 'ברוש'.
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם, יולי שוורץ, אסף פרץ | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו
עדות לתחילתו של תהליך העיור בארץ ישראל התגלתה במהלך חפירות רשות העתיקות לקראת הרחבת אזור התעשיה המערבי 'ברוש' ליד בית שמש. העבודות מבוצעות במקום ביוזמה של חברת 'שמיר הנדסה' והחברה הכלכלית בית שמש. על פי הממצאים בשטח נראה כי האתר הארכיאולוגי היה אתר מרכזי במערך היישובים של שפלת יהודה בעת תקופת הברונזה הקדומה.
יישוב בן כ- 5,000 שנה המספק לנו מבט על ראשית תהליך העיור בארץ ישראל, נחשף לאחרונה בחפירות רשות העתיקות ליד בית שמש. תהליך העיור – בלועזית – אורבניזציה פירושו, תהליך מתמשך המציג מעבר של אוכלוסייה מיישובים כפריים ליישובים עירוניים. בתהליך זה נוצרות ערים , מתפתחות ומתרחבות הן מבחינת שטח והן מבחינת אוכלוסייה.
במהלך החפירה באתר הארכיאולוגי התגלה בין השרידים והממצאים הרבים, גם שריד של מבנה ציבור אשר כפי הנראה שימש לפעילות פולחנית. בתוך תחומי המבנה הציבורי נחשף חדר, אשר בתוכו נמצאו לא פחות מארבעים כלים אשר רובם השתמרו בשלמותם. בין הכלים, התגלו גם כלים זעירים רבים, אשר בשל גודלם נראה כי לא היו בשימוש ככלי בית ובעקרון תכליתם היתה סמלית. נראה כי הכלים נשתמרו במקומם המקורי, כפי שהונחו על ידי האנשים שחיו במקום בעת תקופת הברונזה התיכונה. (סוף האלף הרביעי לפני הספירה הנוצרית).
בשיחה עם אריאל שתיל, מעיין חמד ו דני בן עיון – מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות נמסר: מעניין לדעת שהכלים הרבים הונחו כאן זמן קצר לפני שכל האתר ננטש בנסיבותיו. כאשר אנו רואים את הכלים, אפשר ממש לדמיין את האנשים שמניחים את הכלים ועוזבים אותם כאן במקומם. אמנם לא ידוע לנו בשלב זה מה קרה בחדר הזה מאוחר יותר, אך ניכרים את חלקים רבים בו סימני פיח ושריפה. ראינו גם כלים מסויימים שנפלו זה על זה. כעת אנו בודקים את תכולת הכלים בשיטות מדעיות ומכאן נשפוך אור נוסף על האתר בו נמצאו הכלים. על פי בדיקות אלו נוכל לדעת האם בכלים נשמרו שמנים, מים או חיטה, או לחילופין: שמנים אקזוטיים או חומרים דומים אחרים.
עוד מספרים מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות על המבנה:
גודלו של המבנה שחשפנו, קירותיו הרחבים באופן חריג, הספסלים שבתוכו ומשתנים נוספים מעידים לנו כי מדובר במבנה חשוב ויוצא דופן אשר היה בעל תפקיד ציבורי. ישנה אפשרות שמדובר אף במקדש. נכון להיום אנחנו לא מכירים בארץ מבנה ציבור מהתקופה הקדומה הזו או לפניה. אנחנו יכולים להשוות למבנים בודדים אחרים ומכך להסיק שמדובר כפי הנראה באחד מהמקדשים הקדומים ביותר שהתגלו עד כה בשפלת יהודה.
עוד נחשפו בסמוך לשרידי המבנה הציבורי ממצאים נוספים, בניהם מתחם ובו מצבות אבן גדולות אשר סודרו בשורות ישרות. ניכר כי המצבות הוקמו במקום עוד לפני שהוקם המבנה הציבורי הסגור. הימצאותן של המצבות עשויה ללמד אותנו על תהליך חברתי פוליטי, של מיסוד הפולחן בחורבת חושם, כנראה כי היה מדובר באזור שהיה פתוח לפעילות פולחנית של כלל הציבור והוסב בהמשך לפעילות פולחנית במתחם סגור. על פי אופי הבניה והסגנון של השרידים ניכר כי לאחר הסבתו למתחם סגור, הכניסה אל המתחם היתה מבוקרת יותר. התהליך הזה באתר, לצד תהליכים נוספים מעיד על עלייה במורכבות החברתית, כך מציין ומוסיף ד"ר יצחק פז – מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות. "זהו אחד מסממני צמיחת העיור בארץ ישראל של תקופת הברונזה הקדומה".
באזור האתר התגלו שני כבשנים לייצור כלי חרס, מהקדומים ביותר שנחשפו עד כה בארץ. האתר הארכיאולוגי בו נחשפו הממצאים, הינו בתוך תחומי היישוב העתיק של חורבת חושם, אשר התגלה לראשונה בשנת 2021. היישוב התגלה בחפירות שנוהלו על ידי מריון זינדל ונתן בן ארי – מטעם רשות העתיקות.
במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות, בוצעו חפירות נרחבות ואז התברר גודלו של היקף האתר ובכלל, חשיבותו להבנת ראשית תהליך העיור בארץ.
על תקופת הברונזה הקדומה
תקופה זו היא אחת מהתקופות המורכבות ביותר בתולדות ארץ-ישראל. במהלך תקופה זו התחוללו שינויים דרמטיים באורח החיים ובתפיסת העולם של תושבי האזור. כמות האנשים שחיו בתקופה זו בארץ גדלה באופן קיצוני, לראשונה, אך נוצרה מורכבות חברתית, כמו כן מבנה פוליטי של חברה היררכית. בשיאה של התקופה, ניכר כי חלה תאוצה של תופעת העיור, וכבר ניתן לראות בנייה ציבורית מונומנטלית בצורת חומות עבות, בצורים ומבני דת ושלטון, התמחות וסטנדרטיזציה בתעשיות רבות ושונות, לצד מסחר אינטנסיבי יותר עם אזורים שכנים כגון סוריה, מצרים, אנטוליה (אזור בטורקיה) ומסופוטמיה (אזור בגדד של ימינו).
האתר שנחשף בחורבת חושם יוצא דופן ולא רק בגודלו, אלא משום שהוא מציג לנו כמה מן המאפיינים הראשונים של המעבר מחיי-כפר לחיים עירוניים. האתר מלמד שכבר לפני כ- 5,000 שנה, נעשו צעדים ראשונים לעבר התפתחותה של חברה עירונית בשפלת יהודה.
כמה דורות לאחר מכן, אנחנו רואים במרחב ערים גדולות, מוקפות חומות אבן וכוללות ארמונות ומבנים אחרים, לדוגמה – באתר תל ירמות הנמצא במרחק קצר מהאתר בחרבת חושם.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות מוסר בתגובה לממצאים: ארץ ישראל, בשל אופייה ומיקומה הגיאוגרפי, היוותה כר פורה להתפתחות ציוויליזציות קדומות. אתר חורבת חושם אשר נחשף על ידי חוקרי רשות העתיקות מגלה עוד חתיכה חשובה בפאזל של התפתחות עירונית באזורנו.
