ממצאים ייחודים ונדירים מגיעים אלינו בשבועות האחרונים מתוך תעלת הניקוז הקדומה של ירושלים | מדובר בממצאים עתיקים המתוארכים כבני אלפיים שנה! | ממצאים אלו מחברים אותנו לסיפורה של העיר בעת ימי בית המקדש השני, מתקופת השגשוג ועד לימי החורבן
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם , רשות העתיקות, אליהו ינאי, עיר דוד | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו (לחצו על התצוגה להפעלה)
שאריות של חרצני ענבים, קליפות ביצים ואף בקבוקון זכוכית שלם, כל אלה ממצאים בני אלפיים שנה אשר מתגלים בחפירה חדשה שהתקיימה לאחרונה בתעלת הניקוז אשר עברה תחת הרחוב המרכזי של ירושלים בעת תקופת ימי בית שני. בנוסף לממצאים אלה, התגלו גם נרות חרס שלמים, אשר עליהם שרידי פיח. החפירה מנוהלת בידי רשות העתיקות ובמימון של 'עיר דוד'. החפירה מחברת אותנו לקצב העירוני המשתנה של העיר העתיקה ירושלים, בעשורים אשר החלו בשגשוג והסתיימו בחורבן בית המקדש – בשנת 70 לספירה הנוצרית.
במסגרת חפירה זו, התעלה אשר היוותה את העורק הראשי – התת-קרקעי של ירושלים, הולכת ונחשפת. תעלה זו עברה בין היתר מתחת לשווקים הססגוניים למרגלות הר-הבית, ולכל אורכה של 'עיר דוד'.
בשיחה עם ד"ר איילה זילברשטיין, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות מספרת: אל תוך לוע התעלה נשטפו שרידי החיים שמעל הרחוב המרכזי של ירושלים. שרידים אלה נשארו שמורים בין דפנות התעלה, כפי שנעזבו עם חורבן העיר.
ממצאים אלה, קטנים ככל שיהיו, הינם עדות לסיפור גדול, מהתקופה בה ירושלים היתה בשיא השגשוג והפאר על רחובותיה שוקקי החיים. ההזנחה והנטישה שאנחנו עדים לה דרך ממצאים שהתגלו, מתכתבת עם סיפור חורבנה של ירושלים.
בחקר השכבות העליונות של אדמת הסחף, מצאו החופרים שרידים מימי החורבן של העיר. בין השרידים שהתגלו, מספר נרות חרס שלמים, אשר מתוארכים לתקופת ימי בית שני. על נרות החרס, נראים שרידי פיח על שפתם, אשר אלו מעידים כסימן לאש אשר בערה בהם.
נספר, כי בסמוך למיקום בו נמצאו נרות אלו, התגלתה לפני מספר שנים חרב רומית בתוך נדן מעור. כעת נבחנת האפשרות כי בדומה לחרב העתיקה שהתגלתה בסמוך, גם נרות השמן שהתגלו כעת נשאו בידיהם של המורדים אשר הסתתרו בתוך התעלה.
כאשר המשיכו החופרים לחשוף את שכבות הסחף, החלו להיחשף בפניהם שלל ממצאים אשר מעידים על הפאר והעושר של ירושלים בעת תקופת ימי בית שני, בשנים בהן היתה העיר שוקקת והומה. הממצאים החלו להיחשף כבר בשלב הראשוני בו ביצעו חפירה ידנית בשכבות הסחף. הממצאים כללו כלים שלמים רבים, בקבוקי בושם ושמנים יקרים אשר מרביתם עשויים חרס, ובנוסף – בקבוקון זכוכית בעל מרקם עדין אשר באורח פלא הצליח להשתמר כמעט ללא פגע.
ד"ר יעל גורין רוזן וד"ר שולמית טרם: ביצעו בחינה ראשונית של מכלולי כלי החרס והזכוכית ובמהלך זה גילו כי מדובר בריכוז מגוון עשיר במיוחד של סוגי כלים אשר חלקם נדירים מסוגם.
בהמשך למציאת פריטים אלה, מספרת ד"ר זילברשטיין: המגוון הגדול של הכלים אשר נאגר בתעלת הניקוז, יכול לחבר אותנו עם 'סרוויס הכלים' המלא של תושבי ירושלים מהעת ההיא. זאת בניגוד לסט מצומצם יותר של כלים אשר מצופה למצוא לרוב בחפירה של מטבח ביתי בודד. על פי כמות הממצאים נראה כי אל התעלה התנקזו כלים רבים מבתים ורחובות שונים, ובכך נחשף אלינו מגוון מייצג של כל הכלים האפשריים שהיו לרוכלי העיר להציע.
לאור הממצאים הרבים שהתגלו עד כה בשכבות שהצטברו בתעלה, כל שקי העפר אשר הוצאו מהשכבות שנחפרו, הועברו לאתר 'סינון העפר' אשר נמצא בגן הלאומי עמק צורים, אתר סינון זה, הביא תרומה אדירה כאשר בפעילותו התגלו שרידי מזון רבים אשר העניקו לחוקרים את היכולת להכיר את סודות המטבח היהודי. הדבר בא לידי ביטוי בגילוי של חרצני גפן, גרעיני דגנים, עצמות דגים וגם קליפות ביצים. כל ממצאים אלה חושפים אור חדש על התפריט של תושבי ירושלים בעת ימיה התוססים של העיר. עושר הממצא האורגני הביא לביצוע של בדיקות מעבדה רבות, זאת במטרה לבחון את קיומם של השרידים אשר אינם נראים לעין.
כבר בעת בדיקה ראשונית שערכו ויטאלי סטרמן וד"ר יותם אשר מרשות העתיקות, ניתן היה אפשר להבחין בפער שבין השכבות הפעילות החיה של העיר, לבין השכבות שהצטברו אחרונות. ככל שמתקרבים אל השכבות העליונות של העיר, יש פחות ופחות עדויות לממצאים אנושיים. בשלב זה ניתן לראות את תמונת הדעיכה של המיית העיר.
על פי ד"ר זילברשטיין, השכבות החשובות מכל אלו שנחפרו עד כה, יידגמו בשיטות חדשות ומגוונות, במטרה לחשוף ממצאים מפורטים יותר.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות מסכם באשר לממצאים: בימים אלה, בהם המילה חורבן מקבלת משמעות אקטואלית מתמיד, ישנה חשיבות רבה להביט לאחור, להיזכר מהיכן באנו, ולהתחבר אל העבר שלנו. באמצעות פעולה זו, נקבל תמונת מבט רחבה יותר על החיים שלנו כאן. במסגרת החפירה החדשה אשר מתקיימת בימים אלה על יד הכותל ועיר דוד, נחשף עושר גדול של ממצאים, אשר מציג עיר מפוארת ומלאה חיות. עושר זה הוא גם זה שמדגיש את גודל החורבן ואת ההבנה של מה שאבד.
