אוסף מרשים ונדיר של בולות נחשפו לאחרונה בחפירות עיר דוד, בין הבולות שנחשפו, בולה הנושאת הכתובת "אחיאב בן מנחם". מי היה אחיאב ומה היה תפקידו? כל זאת בכתבה הבאה.
כתב: אפי אליאן | סטילס: אליהו ינאי, קלרה עמית | וידאו: עמית בן עטר
וידאו
עברית:
אנגלית:
על בירוקרטיה ופקידים מן העבר
אוסף מרשים של בולות מסוף תקופת בית ראשון נחשפו בחפירות הארכאולוגיות המתבצעות בתחומי עיר דוד שבירושלים. האוסף הייחודי שופך אור על בירוקרטיה בירושלים הקדומה ואף על האנשים מאחוריה.
מי היה אחיאב בן מנחם?
אוסף של עשרות בולות המציינות שמות פקידים ומתוארכות לתקופת ממלכת יהודה לפני החורבן הבבלי התגלה בחפירות שמבוצעות בחודשים האחרונים על ידי רשות העתיקות בתחומי עיר דוד ובגן הלאומי סובב חומות ירושלים.
הבולות – הינן פיסות טין קטנות אשר שימשו בתקופות קדומות לביצוע חתימות מכתבים. מכתב אשר הגיע שהבולה שלו שבורה – העיד למקבל המכתב כי נפתח בטרם הגיע ליעדו. המכתבים כמובן לא שרדו את השריפה האדירה שהשתוללה בירושלים עם חורבנה, אך הבולות עשויות מחומר הדומה לקרמיקה דווקא נשמרו היטב בייחוד בגלל החום הגבוה של האש. הבולות מהוות עדות על קיום המכתבים ואף על האנשים מאחוריהם.
אורטל כלף וד"ר ג'ו עוזיאל , מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות מספרים בהמשך לממצאים כי בעבר כבר נמצאו בולות נוספות בחפירות עיר דוד. הבולות מעידות על המנהל המפותח בתקופת ימי בית ראשון. ההבדל בין הבולות שנחשפו כעת לאלו שנמצאו בעבר , הינו בשיטת הסימול על הבולה. משמעו שבעבר השתמשו בבולה להשארת חותם מצויר ואילו ה"חדשות" יותר כללו כבר את שמות הפקידים. בנוסף, בשלבים מאוחרים יותר של התקופה – בערך מימיו של חזקיהו המלך (סביב 700 לפני הספירה הנוצרית) ועד לחורבן ירושלים ב-586 לפני הספירה הנוצרית , אז מופיעים שמות הפקידים בכתב עברי קדום. דרך ממצאים אלו אנו למדים לא רק על המינהל המפותח בעיר אלא גם על אנשים שגרו ושירתו במגזר הציבורי.
בחלק מהבולות שנמצאו לאחרונה מוזכרים שמות מקראיים, חלק משמות אלו נמצאים בשימוש עד היום – לדוגמא: פנחס, על בולה מעניינת במיוחד נכתב ל"אחיאב בן מנחם" שני השמות הללו מוכרים בהקשר של ממלכת ישראל. מנחם היה מלך ישראל ואילו אחיאב לא מופיע בתנ"ך, אך שמו דומה לשם אחאב – מלך ישראל הידוע לשימצה בסיפורי אליהו הנביא. אמנם בסופו של דבר האיות שונה במעט אך נראה שמדובר באותו השם. גרסת השם המופיעה על הבולה שנחשפה – אחיאב- מופיעה גם בספר ירמיהו בתרגום השבעים, ואצל כתביו של יוסף בן מתתיהו.
עוד מוסיפים כלף ועוזיאל , על הופעת השם אחיאב כנתון מעניין משני טעמים עיקריים. הראשון:
- מהווה עדות נוספת לשמות המוכרים מהמקרא. אשר מופיעים ביהודה בתקופה שאחרי חורבן ממלכת ישראל. שמות אלו הם ככל הנראה מהעדות לכך שאחרי גלות שבטי ישראל, הגיעו לירושלים פליטים מהממלכה הצפונית וככל הנראה התברגו לתפקידים בכירים במינהל של ירושלים הקדומה.
- הנתון השני שמעוררת הבולה בקרב החוקרים נמצא בעובדה ששני השמות המופיעים על הבולה אחיאב ומנחם היו שמות של מלכי ישראל. למרות שאחאב הצטייר כדמות לא אהודה במיוחד בתקופתו, השם ממשיך להיות בשימוש אם כי בגרסה של כתיב מלא גם ביהודה של סוף בית הראשון. זאת לפי המשתקף בספר ירמיהו ומהבולה, הן לאחר החורבן ובגלות בבל ועד לימי הבית השני כפי שניתן לראות לדוגמא בכתבי יוספוס.
אוסף הבולות הנדיר שנחשף לאחרונה מצטרף לאוצר הבולות המרשים שנחשף עד כה בתחומי עיר דוד ובכלל בתחומי ירושלים הקדומה. הפריטים הללו מחזקים את הכרתנו ואת הבנתנו בנוגע למעמדה המנהלי והכלכלי של ירושלים בימי בית ראשון. יש בו כדי לתרום רבות לחקירתם שלנושאים רבים ואף סוגיות שונות הקשורות בחברה ובתרבות של בני התקופה, כגון: השפה העברית המקראית, הכתב העברי הקדום, אומנות, אוריינות מגדר ועוד.