שער שכם כפי שלא הכרתם ! כתובת עתיקה בעלת משמעות חשובה נחשפה בעת הנחת כבל תקשורת של חברת פרטנר ליד שער שכם בירושלים. בכתובת מוזכר שמו של הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס
כתב: אפי אליאן | צילומים: אסף פרץ | וידאו: אסף פרץ
וידאו
כתובת עתיקה חשובה נחשפה באופן מפתיע לגמרי בסמוך לשער שכם בירושלים. הכתובת: הכתובה ביוונית הופיעה על גבי פיסת פסיפס אשר ככל הנראה היה חלק מרצפת אכסניה לעולי רגל שפעלה במקום. החלק המעניין בממצא הינו שמו של הקיסר הביזנטי – יוסטיניאנוס אשר מוזכר בה.
קטע הפסיפס מתוארך כבן 1500 שנה ונושא כתובת חשובה ביוונית. הפסיפס נחשף במהלך חודש יוני האחרון בעת עבודות הנחת כבל תקשורת של חברת פרטנר בסמוך לשער שכם שבעיר העתיקה של ירושלים.
חשיפת הממצא בשלמותו הפתיעה ואף הלהיבה את הארכאולוגים שהגיעו למקום, דוד גלמן – מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות מספר על הממצא: "זה שהכתובת שרדה ויחד איתה גם הסיפור ההיסטורי זה פשוט נס ארכיאולוגי. החפירה בוצעה בשטח כה קטן הראתה כי השרידים העתיקים שהיו במקום נפגעו קשות במהלך העשורים האחרונים כתוצאה מהנחת קווי תשתיות מודרניים. מבין כל אלה בצבץ הפסיפס ולמרבה הפליאה הוא כלל לא נפגע. כל ארכאולוג שואף לגלות כתובת בחפירה שלו, בטח ובטח שהינה במצב שמור היטב וכמעט במלואה.
ד"ר לאה די-סגני מומחית לכתובות יווניות עתיקות באוניבסיטה העברית בירושלים פיענחה את הכתובת הכתובה בפסיפס.
"בזמנו של שליטנו החסיד ביותר פלביוסיוסטיניאנוס, הכומר ואב המנזר אוהב האל קונסטנטין יסד והקים גם את כל המבנה הזה בשנה ה-14 לאינדיקציה…"
על פי די-סגני , מדובר בכתובת המנציחה את ייסוד המבנה על ידי הכומר קונסטנטין. הכתובת מזכירה את הקיסר הביזנטי פלביוסיוסטיניאנוס. נדמה כי המבנה עצמו שימש כאכסניה לעולי רגל. על פי דברי החוקרת "אינדיקציה הינה שיטה עתיקה לספירת שנים (לצרכי מס). בהתבסס על מקורות היסטוריים, ניתן לתארך את הפסיפס לשנת 550/551 לספירה הנוצרית.
דוד גלמן מוסיף: שער שכם שימש במשך אלפי שנים ככניסה הראשית הצפונית לעיר העתיקה. על רקע זה אין להתפלא כי הסביבה כל כך עשירה בממצאים ארכאולוגים. בעת התקופה הביזנטית עם הופעתה של הנצרות נבנו בשטחים שמצפון לשער שכם מספר כנסיות, מנזרים ואף אכסניות לעולי הרגל. המקום הפך לאחר מהמוקדים העירוניים החשובים והתוססים של העיר.
שתי הדמויות המוזכרות בכתובת היוונית מוכרות לנו היטב מן המקורות ההיסטוריים העתיקים ומהממצאים הארכיאולוגיים. הקיסר פלביוסיוסטיני אנוס הוא אחד השליטים החשובים של התקופה הביזנטית. הנ"ל היה אחד השליטים הססגוניים והכריזמטיים בעת העתיקה. בעת תקופתו הגיעה האימפריה הרומית לשיאה. תהליך הפיכתה לאימפריה הנוצרית הושלם. הוא זה שהקים בירושלים בשנת 543 לספירה הנוצרית את הכנסייה הענקית אשר הוקדשה למרים אם ישוע, הידועה בשם כנסיית הניאה. היתה זו הכנסייה הגדולה ביותר שנבנתה בירושלים ומהגדולות ביותר שנבנו ברחבי האימפריה כולה. אב המנזר של כנסיה ידועה זו היה קונסטנטין, אשר שמו גם אוזכר בכתובת שנחשפה כעת ליד שער שכם. שרידים של כנסיה זו נחשפו בחלקם בשנת 1970 ברובע היהודי וכבר אז הם עוררו עניין בקרב הארכאולוגים וחוקרי ירושלים בארץ ובעולם כולו. חפירה זו אגב – ליוותה את מפעל החפירות ברובע היהודי שהחלו מיד לאחר מלחמת ששת הימים.
עוד מוסיפה ד"ר די-סגני כי הכתובת שנמצאה בשער שכם מאוד מזכירה את הכתובת שנחשפה במרתפי כנסיית הניאה ומפאת חשיבותה מוצגת כיום במוזיאון ישראל. בכתובת נזכרים אותם בעלי תפקידים – הקיסר יוסטיניאנוס והכומר קונסטנטין. די סגני מספרת כי בעזרת כתובת זו אנחנו מתחילים להבין את מפעלי הבניה של הקיסר יוסטיניאנוס בירושלים ובפרט את כנסיית הניאה. מדהים לראות את השילוב הנדיר של המציאות הארכאולוגית והמקורות ההיסטוריים השזורים זה בזה ומאירים לנו את עברה של העיר העתיקה ירושלים.
באשר לפסיפס, הנ"ל לא יישאר במקומו אלא הועתק ממקומו על ידי מומחי השימור של רשות העתיקות. הכתובת הועברה אחר כבוד לטיפול בסדנת הפסיפסים של רשות העתיקות בירושלים.
