כתובת בת 2700 שנה התגלתה בעיר דוד

ממצאים משכבת המילוי של סוף תקופת בית ראשון: נרות, ידיות למלך וצלמיות נשים. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

חפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות באזור מעיין הגיחון שבעיר דוד הנמצא בתחום הגן הלאומי סובב חומות ירושלים , חשפו שכבה עשירה בממצאים, ובהם אלפי שברי חרסים, נרות חרס וצלמיות, המתוארכים לשלהי ימי הבית הראשון.

שבר קערה מסוף תקופת בית ראשון עם הכתובת "ריהו בן בניה". צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
שבר קערה מסוף תקופת בית ראשון עם הכתובת "ריהו בן בניה". צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

גילוי המעורר עניין מיוחד בשכבה זו, הוא של קערת חרס שהשתמרה חלקית, ועליה כתובת שאינה שלמה.

ממצא מרתק זה יוצג בכנס מחקרי עיר דוד ה-14 שיתקיים ביום חמישי, 29.8 בעיר דוד.

השם הקרוב ביותר במקרא, לשם שהשתמר בכתובת שעל קערת החרס,  הוא זכריהו בן בניה שמופיע בדברי הימים ב' פרק כ פסוק י"ד, שם מסופר על יחיאל בן זכריהו בן בניה, לוי מבני אסף, שהתנבא לפני המלך יהושפט טרם היציאה למלחמה בבני עמון ובני מואב.

יחד עם זאת, בשל המחסור בחלק מהאותיות, אין לדעת אם אכן מדובר בשם זה, ואם בעל הקערה הינו הדמות המוזכרת בתנ"ך.

ממצאים משכבת המילוי של סוף תקופת בית ראשון: נרות, ידיות למלך וצלמיות נשים. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
ממצאים משכבת המילוי של סוף תקופת בית ראשון: נרות, ידיות למלך וצלמיות נשים. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

הארכיאולוגים ד"ר ג'ו עוזיאל ונחשון זנטון מרשות העתיקות, שגילו את הקערה, מתארכים את האותיות החרותות בחרס למאה השמינית-שביעית לפנה"ס, ומשייכים את הקערה לזמן שבין מלכות חזקיהו לחורבן ירושלים בימי המלך צדקיהו. עוד מוסיפים הארכיאולוגים, שחריתת הכתובת על הקערה נעשתה לפני צריפת הכלי – כלומר: הכתובת עיטרה את שולי הקערה השלמה, ולא נכתבה על החרס אחרי שהכלי נשבר.

תכליתה של הכתובת לא ברורה,  אך הארכיאולוגים טוענים כי ייתכן שהקערה הכילה מנחה, וסביר להניח שהיא נשאה את שם מגיש המנחה או, לחלופין, את שם המקבל.

ניתוח הכתובת:

כאמור, הכתובת שעל קערת החרס היא בכתב העברי הקדום והיא השתמרה בחלקה. האות הראשונה בה שבורה וקשה לקריאה אך נראה שזו האות ר. שלוש האותיות הבאות, יהו, הן אותיות הסיומת התיאופורית (החלק בשם הפרטי הכולל את שם האל, כמו בירמ-יהו, אל-יהו וכדומה). אחרי אותיות אלה מופיעות האותיות בנ  (בן), ואחריהן – השם הפטרונימי (החלק בשם הנגזר משם האב) בעל שלוש האותיות בנה. לפי הארכיאולוגים עוזיאל וזנטון, "אם נשקול את האפשרות שמדובר באיות חסר תנועות או 'פגום' של השם בניה , הרי שהשם שלפנינו הוא '…ריהו בן בניה'".

רבים מהשמות הפרטיים המוזכרים בתנ"ך מכילים את הרכיב התיאופורי יהו, כמו בדוגמה זו של הכתובת מעיר דוד. מלבד האזכורים במקרא, בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו דוגמאות נוספות לכתובות על מגוון עצמים, כגון חותמות, בולות (גושי טין נושאי טביעת חותם), כלי חרס ואף בכתובות על סלע. בין השמות הרבים בעלי הסיומת התיאופורית יהו ראוי לציין מספר דוגמאות בולטות שהתגלו בעבר בעיר דוד כגון גמריהו בן שפן, בנ-יהו בן הושעיהו ועוד, שנמצאו גם הן בשכבת החורבן וההריסות שהותיר הכיבוש הבבלי.

ממצאים משכבת המילוי של סוף תקופת בית ראשון: נרות, ידיות למלך וצלמיות נשים. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
ממצאים משכבת המילוי של סוף תקופת בית ראשון: נרות, ידיות למלך וצלמיות נשים. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

לפרטים אודות כנס מחקרי עיר דוד ה-14 חייגו 6033* או היכנסו לאתר: www.cityofdavid.org.il

 

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.